המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

טקס וטקסט בקונטקסט של קדושה: דרכים לכינון זהות מגדרית של בנים ובנות בגיל 2-5 שנים במסגרות חינוך חרדיות

(מאגר ביבליוגרפי)
שולמית מנצורה , עבודת דוקטור , האוניברסיטה העברית בירושלים
מחקר איכותני בסוציולוגיה של החינוך, העוסק במערכת החינוך החרדית בגיל המוקדם. הוא פותח בסקירת החינוך החרדי הישראלי ומאפייניו, בדגש טקסים כבודקי גבולות וכמכונני 'חיברות'. הסקירה כוללת את השיח הנשי החינוכי, וזיקתו אל חינוך הגיל הרך. הטקסים בגיל זה כמכונני זהות מגדרית, תוך בדיקת הפדגוגיה החרדית לגווניה, בחינוך הבנים ובחינוך הבנות לחוד. מסקנות המחקר מצביעות על הקשרים שבין האידיאולוגיה של המחנכים ותפיסות...

המשך קריאה >>

העיתונות החרדית נגד בג"ץ: פרשת בית הספר בעמנואל

(מאגר ביבליוגרפי)
גלעד מלאך , מאמר , אוניברסיטת תל-אביב, המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית
המאמר מתאר את פרשת עמנואל שהגיעה לשיאה בחודשי הקיץ של שנת 2010, ואת הגורמים לתגובות העזות שעורר פסק הדין של בג"ץ בחברה החרדית. סקירת המתח ביחסי החרדים עם המדינה, יחסי החרדים עם בג"ץ, ניתוח כתבות ומאמרי מערכת של שלושת היומונים החרדיים בתקופת הפרשה. המאמר מצביע על מגמת ההסלמה ביומונים ככל שהפרשה מתפתחת, ועומד על הסיבות שגרמו להסלמה זו. כמו כן, ביאור תהליך ה'מסגור' של הפרשה בעיתונות החרדית, תחילה כסו...

המשך קריאה >>

מרכזיותו של האדמו"ר בהתחדשות החיים המוסיקאליים בחצר ויז'ניץ בבני־ברק 1972-1950

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב מזור , פרק , המכון הישראלי למוסיקה דתית
הפרק עוסק בחסידות ויז'ניץ בבני ברק, אשר שיקמה את עצמה לאחר השואה באמצעות האדמו"ר ר' חיים מאיר הגר, ה'אדמו"ר המוסיקלי' שניגוניו משכו לחצרו את ההמונים. הכותב משרטט קוים לדמותו ולפעילותו המוסיקלית, לשורשיה הרעיוניים, לדרשותיו בשבח הנגינה, ולהקמת המקהלה החסידית כאלמנט חינוכי עם מבט לעתיד. האדמו"ר היה מעורב היטב ברפרטואר, בביצוע, והדריך את החניכים לפעולה מוסיקלית מדוייקת. לצד שימור הניגונים העתיקים, ספ...

המשך קריאה >>

פעילויות הפנאי של נערות חרדיות מן החינוך העצמאי

(מאגר ביבליוגרפי)
בלה ליוש , פרק , מאגנס
הפרק דן בדפוסי הפנאי של נערות ונשים בחברה החרדית, לאור האסוציאציה השלילית של הפנאי ברטוריקה החרדית, כבטלה וכ'בזבוז זמן'. לאור גישות הרואות בפנאי אמצעי תרבותי מרכזי, הזדמנות לביטוי עצמי, תכני תרבות ועוד – בודק המאמר את דפוסי הבילוי והפנאי בחברה החרדית בכלל, ובחברת הנשים בפרט. ההפרדה המגדרית המובנית יצרה מרחב פנאי ייחודי לנשים, בו לצד מאבקה של המנהיגות הרוחנית נגד הנהירה אחר המודרנה, מופיעות שלל מוד...

המשך קריאה >>

דפוסי שעות הפנאי של נערות בזרם החרדי-חסידי בישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
בלה ליוש , עבודת גמר , אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לחינוך
מחקר העוסק בתפיסות מהות הפנאי ומטרותיו, בראי חייהן של נערות בחברה החרדית. נעשה ניסיון לבחון האם קיים ייחוד מסויים בעמדתה של הצעירה החרדית חסידית כלפי זמן פנוי, ואת הדרך בה היא מבלה בזמנה הפנוי. כקבוצות ביקורת נבחרו נשים חרדיות נשואות וכן נערות דתיות-לאומיות. הממצאים מראים כי נערות חרדיות מעדיפות יותר פעילות פנאי דתית והגשמה מאשר הנשים החרדיות הנשואות, המבקשות פנאי להנאה ושחרור ממתח. קיימת העדפה לפ...

המשך קריאה >>

המטיף ההדיוט ומקומו בתרבות תנועת התשובה החרדית ביהדות המזרחית

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , מרכז זלמן שזר
המאמר בוחן את תרבות תנועת התשובה ביהדות החרדית המזרחית, ומתמקד בעיצובה של הדרשנות העממית תחת השראתה, ובמקומו החברתי של הדרשן העממי. 'מטיף הדיוט' פירושו דרשן מוסר ותוכחה הקם מתוך הציבור, ושאינו שייך לעילית התורנית. המחקר מבוסס על המקרה של 'חכם אהרן' מתל אביב, וסוקר את עולמו, גבולותיו, ויחסו עם קהלו לצד יחסו אל הממסד התורני האליטיסטי, כפועל מתוך 'שטח הפקר' ומובלעת תרבותית משל עצמו.

המשך קריאה >>

כנס התשובה ההמוני בחרדיות המזרחית

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , פרק , מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד
פרקו של נסים ליאון מבקש לתהות על גבול חדש ההולך ונוצר בחברה החרדית מזרחית בין 'חרדים' לבין 'מסורתים'. בין שתי קבוצות אלה יש שיתוף פעולה רב, המתבטא בין השאר בעצרות החזרה בתשובה, אולם גם מתחים חמורים הצפים ועולים דווקא כשהחרדים המזרחים כובשים לבבות בפריפריה המסורתית שלהם. המאמר מציג את 'כנסי התשובה' כמופעים של זהות, וכמי שמבקשים להתמודד עם טשטוש הגבולות הדתי הקיים בחיי היומיום. הכנס הוא גם מוסד בעל...

המשך קריאה >>

התסיסה החרדית בקרב היהודים המזרחים: תמונות אתנוגרפיות מאשנב בית הכנסת העדתי

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , פרק , עם עובד ומרכז רבין לחקר ישראל
הפרק מבקש לדון בביטויים התרבותיים-דתיים של ש"ס, כמשפיעה על התרבות הדתית של היהודים יוצאי ארצות האיסלאם. הזירה בה מתמקד המחקר היא מוסד בית הכנסת העדתי, כאשנב לתהליכי שינוי דתי, וכאתר של קונפליקט. מסקנות המאמר מציינות קווים למסורת הדתית-חרדית החדשה של יוצאי ארצות האסלאם אשר מחפשים ביטוי ייחודי לדתיותם המקומית. מיזוג מעין זה נוצר לרוב על ידי מוקדי כריזמה של רבנים מקומיים הצומחים 'מלמטה'. הכותב מסכם כ...

המשך קריאה >>

דיוקנאות רבנים בבית החרדי בישראל כאיקונות של זהות : פרק באנתרופולוגיה של תרבות חומרית

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , אוניברסיטת תל-אביב, המכון לחקר הציונות ע"ש חיים ויצמן
המאמר מתמקד במחקר אנתרופולוגי על 'תרבות חומרית' חרדית כמענה ל'תרבות הטקסטואלית' של חברה זו. לדבריו אין קשר בין התרבות ההלכתית הפורמלית לבין תרבות חומרית זו, המתבטאת בקישוט הבית בדיוקנאות רבנים, כביטוי ל'דת עממית', כמקור להזדהות ולשרטוט גבולות סמליים של זהות, וכשמירה מאגית. המאמר מציג את הפרובלמטיקה של תופעה זו: מחד עמדות אמביוולנטיות של רבנים, מאידך, 'הבית החרדי' כמרחב הנוטל חלק בעיצוב הזהות ואמיר...

המשך קריאה >>

האם תחזיר ש"ס עטרה ליושנה

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב לופו , ספר , מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות
סקירה הבוחנת את עמדותיה ופעולותיה של תנועת ש"ס באחת הסוגיות המעסיקות את החברה הישראלית, והיא סוגיית השילוב בין לימודי קודש ללימודי חול. לימודי החול הם מפתח לקידום חברתי-כלכלי של אוכלוסיית יוצאי המזרח. הפתיחות לפרנסה וללימודי חול הייתה מעוגנת במסורת שהתפתחה בקרב אוכלוסייה זו, ובמיוחד בארצות המגרב שנפתחו להשפעה של הציביליזציה האירופית. אולם עם השנים התרחשה בקרב אוכלוסייה זו השתלטות משמעותית של הגישה...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע