המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

תיקון מידות: מפגש של קבוצת מתבגרות חרדיות הסובלות מאכילה כפייתית והשמנת יתר על הבמה הפסיכודרמטית

(מאגר ביבליוגרפי)
תמי אסף-לשמן , עבודת גמר , המכללה האקדמית לחברה ואומנויות, שלוחת לסלי
עבודה הבודקת את השפעת הטיפול הפסיכודרמטי על בעיות של השמנת יתר בקרב בנות חרדיות. הפסיכודרמה היא שיטת טיפול השאובה מעולם התיאטרון, ומקובלת כתראפיה עבור בעיות השמנה והפרעות אכילה, והמחקר בודק את המרכיבים הייחודיים לבת החרדית בשדה זה. נבדקו 7 מתבגרות חרדיות בגילאים 18-15, המתגוררות ביישוב חרדי במרכז הארץ וסובלות מהשמנת יתר ומאכילה כפייתית. בנות אלה היו כבר חלק מקבוצת מפגשים קבועה שעסקה בנושא ההשמנה....

המשך קריאה >>

"נישט פון אונזערע" (לא משלנו): אפליה עדתית בחברה החרדית וייצוגן של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות מקרבה

(מאגר ביבליוגרפי)
אביעד הכהן , מאמר , אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למשפטים
מאמר אודות בעיית האפליה העדתית במוסדות החינוך החרדיים, בעקבות טיפול בתיק עמנואל. אחת הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית היא החברה החרדית, למרות תדמיתו כמגזר בעל חוסן וגיבוש פנימי, תדמית שמושפעת בעיקר מכוחו הפוליטי הגדול, סובלים רבים מבני מגזר זה מאפליה ומפגיעה חמורה בזכויותיהם. לא אחת חוסה פגיעה זו בצל מנהיגיה של הקהילה החרדית, שהדעת הייתה נותנת כי יהיו הראשונים שיתקוממו נגדה. יתר על כן: איום ה...

המשך קריאה >>

ש"ס - ליכוד עם כיפה? מחקר השוואתי על תהליכי שינוי במפלגות דתיות בישראל ובטורקיה

(מאגר ביבליוגרפי)
סולטן טפה ורוני באום , פרק , המכון הישראלי לדמוקרטיה
הפרק עוסק בתנועת ש"ס שהפכה למפלגה השלישית בגודלה בבחירות בשנת 2006, לאחר ששילשה את כוחה בפרק זמן של כעשרים שנה. כיצד עשתה זאת? הטענה המרכזית היא שלא ניתן לענות על השאלה בלא להביא בחשבון את הגורמים הפנימיים (מנהיגות, אידיאולוגיה, פעילות קהילתית) והחיצוניים (מדיניות ניאו-ליברלית, מערכת הבחירות) אשר השפיעו על ביצועי ש"ס במערכת הבחירות 2006. המחקר, שנעשה בהשוואה למפלגות פרו-איסלאמיות בטורקיה, מראה שהי...

המשך קריאה >>

בין קורבנות (Victimization) לצמיחה פוסט-טראומתית: הבניית הטראומה של הורים ששכלו את ילדם בפיגוע טרור

(מאגר ביבליוגרפי)
יעל סקה , עבודת דוקטור , אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לקרימינולוגיה
עבודת מחקר הבוחנת את הבניית הטראומה של הורים מארבע קבוצות תרבותיות, אשר שכלו את ילדם בפיגועי טרור שהתרחשו בין השנים 2000-2004 במדינת ישראל: חרדים, עולים, מתנחלים וחילוניים. תכני השיח הובנו במודל הקרוי 'מעגל ההתמודדות', ונבדקו גם משאבי ההתמודדות חברתיים ודתיים. מן הממצאים הנוגעים לחרדים: ניכר הצורך בהבדלה דיכוטומית בין טיבו של עולם התוכן הדתי-אמוני לזה של האחר שאינו דתי, והשיח בהקשר זה מלמד על עליו...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע