המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

פאר הדור, הנרדף, השטח והטמבלוויזיה

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , הסתדרות המורים בישראל
מאמר העוסק בתנועת ש"ס כ'קהילת שפה'. בבסיס המאמר הטענה כי ש"ס היא כבר תרבות שלמה, וככזו היא גם יוצרת שפה לעצמה. מחקר עומק מגלה, כי המזיגה הדינמית המייחדת את הקהילה הש"סית כשפה אקלקטית משהו ובעלת סגנון משובש לכאורה, המשלבת סלנג ישראלי ומונחים דתיים, מייצרת לה סטריאוטיפ של שטחיות. השחקנים בזירת השפה הם הרבנים, בעיקר אמנון יצחק, עלונים, קלטות ושידורי לווין של הרב עובדיה יוסף. זוהי אולי הסיבה לאניגמטיו...

המשך קריאה >>

פנומנולוגיה של הפרעות נפשיות באוכלוסיה חרדית שנחשפה לטפול צבורי

(מאגר ביבליוגרפי)
לאה וייל , עבודת דוקטור , האוניברסיטה העברית בירושלים
מחקר חלוצי ומקיף על החברה החרדית של שנות השמונים, בהיבטים של היחס להפרעות נפשיות בקהילה, (בהדרכתם של יורם בילו ומרדכי רוטנברג). שיטת המחקר – פנומנולוגית, שדה המחקר – מרפאה לבריאות הנפש שבאזור היעד שלה קיימים ריכוזים של אוכלוסייה חרדית. נבדקו 69 מרואיינים חרדים בראיונות פתוחים שהתמקדו באפיון המטופל, במסלול הטיפולי, ביחסי הגומלין בינו לבין הקהילה, ובהשפעות תרבותיות דתיות הבאות לביטוי בתפיסת הנבדקים...

המשך קריאה >>

שימור ותמורה ביידיש החרדית בישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
דלית ברמן , עבודת דוקטור , האוניברסיטה העברית בירושלים
מחקר 'סוציו-לינגוויסטי' אודות היידיש החרדית בישראל, באמצעות כלים שפותחו בדיסציפלינות של הבלשנות המודרנית והסוציולוגיה. זוהי לשונה של קהילה קטנה ומתבדלת, אשר כל חבריה הבוגרים דוברים גם את לשון הרוב, עברית ישראלית. יידיש זו אינה היידיש הנחקרת והמוכרת בספרות היידיש המזרח אירופית, אלא ענף אחר שטרם נחקר עד כה. מחד היא משמרת זיקה הדוקה לתרבויות המוצא במזרח אירופה, ומאידך מושפעת עמוקות מן העברית, בעיקר ב...

המשך קריאה >>

עברית ישראלית בגלוי ובמסווה ביידיש החרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
דלית ברמן , מאמר , אוניברסיטת תל-אביב, המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר
היידיש היא שפת יומיום מדוברת וחיה בקרב כמה קהילות חרדיות ממוצא הונגרי, כגון בלז, ויז'ניץ וסאטמר, וכן ה'ירושלמים'. עם זאת הן משתמשות גם בעברית ישראלית וב'לשון קודש'. המאמר מציג כמה תופעות מעניינות בעקבות המפגש בין שלוש הלשונות, תוך התבססות על קורפוס דרשות ושיעורים ביידיש מפי גברים ונשים. המאמר מציג הופעות גלויות לצד מסוות של עברית בתוך היידיש, כאשר ההבחנה הערכית שעושים הדוברים בין 'לשון קודש' לבין...

המשך קריאה >>

נצחונה של "השפה הנחותה"

(מאגר ביבליוגרפי)
אליעזר בן-רפאל , מאמר , הסתדרות המורים - הקרן לקידום מקצועי ועמותת המורים לקידום ההוראה בחינוך
מאמר בתחום הלשון והפעילות הלשונית, הבא לבחון האם ממשיכים החרדים לקיים יחס של ריחוק וניתוק מהשפה העברית. לדברי הכותב החרדים בישראל הטיפו תמיד להחרים את העברית לטובת היידיש, אך היא הלכה והתעצמה בקרבם והפכה לסימן ההיכר שלהם, המבדיל אותם מהחרדים בכל מקום בעולם. לדבריו, למרות חילוקי הדעות האידיאולוגיים הקוטביים, נתונים החרדים במעין 'כוח התחברות' אל החברה הישראלית, משום שהקהילה אינה מסוגלת להישאר אדישה...

המשך קריאה >>

מלשון הקב"ה ללשון הסט"א – על מאבקי האורתודוקסיה עם העברית

(מאגר ביבליוגרפי)
חיים באר , מאמר , עמותה עברית לתקשורת המרכז הבינתחומי הרצליה
המאמר סוקר את תולדות מאבקו של הישוב הישן וגרורותיו, עם ה'עברית' המתחדשת בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים ואחת. לדעת החוגים השמרניים, העברית חיללה את 'לשון הקודש' המקורית עליה היא מבוססת, בשל עצם מעשה החידוש הכרוך בה והפיכתה ללשון של חולין יומיומית. הכותב סוקר את עמדותיהם ונימוקיהם של רבני הישוב הישן, כמו גם את עמדותיהם של האדמו"ר מחב"ד ר' יוסף יצחק שניאורסון, החזון-איש, המחנך הרב וולף ועוד,...

המשך קריאה >>

פעלים ממוצא עברי ביידיש החרדית בישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
דלית אסולין , מאמר , הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל-אביב, המכון לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר
ההבדלים בין הרכיב העברי ביידיש המוכרת לנו לבין הרכיב העברי שביידיש הישראלית, נובעים משינוי מעמדה של העברית. אם בקהילות דוברות יידיש בתפוצות הוגבלה ההיכרות עם העברית לטקסטים של קודש, הרי שבישראל משמשת העברית לכל צורכי החיים כלשון יומיומית. המאמר מציג את השפעת הרכיב העברי המשוקע ביידיש החרדית הישראלית, תוך הצגת דוגמאות רבות. ממצא עיקרי: בעבר, אחד ממאפייני הרכיב העברי המשוקע ביידיש הוא קיפאונו הדקדוק...

המשך קריאה >>

"שלא שינו את לשונם": יידיש חרדית בישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
דלית אסולין , פרק , מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד
שימורה של היידיש הוא הישג נדיר, המעיד על כוחן האידיאולוגי והחינוכי של הקהילות החרדיות. במרכזו של המאמר עומד המתח בין ה'פנים' לבין ה'חוץ', בין ההסתגרות בקהילות קטנות דוברות יידיש לבין המגע ההכרחי עם הסביבה הדוברת עברית - ותוצאותיו הלשוניות. ממסקנות המאמר: הקבוצות שרואות ביידיש רכיב מרכזי בהגדרת זהותן, מתמודדות עם שחיקתה של השפה ועם השפעות בלתי נמנעות מצד העברית. הנואמים והדוברים מגמישים, מפתחים ומר...

המשך קריאה >>

ראשי תיבות ותוארי כבוד בשפה החרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
עוז אלמוג , מאמר סקירה , הטכניון: מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
ניסיון לערוך רשימה לקסיקלית של תוארי הכבוד, קיצורי התארים וראשי התיבות, בשפה החרדית המדוברת והכתובה. המאמר פותח במסורת הקיצורים בכתיבה היהודית, השימוש בנוטריקונים ובאקרוסטיכונים. הכתיבה הרבנית והחרדית בת ימינו הרחיבה שימושי לשון אלה, והמאמר מציע 'מורה נבוכים' לשלל תוארי הכבוד והקיצורים, תוך פרשנות למשמעותם החברתית והחלוקה למעמדות ולעדות.

המשך קריאה >>

"לשון צנועה - נפש צנועה": דפוסי תקשורת מילוליים בקרב בנות ונשים חרדיות

(מאגר ביבליוגרפי)
שלומית אורין , מאמר , אוניברסיטת בר-אילן
המחקר עוסק בלשונן של נשים חרדיות בישראל, כאל קהילה לשונית עצמאית המובחנת מהציבור החילוני, אך גם מציבור הגברים החרדים. הנשים החרדיות יצרו לעצמן במות משלהן לשיח ציבורי נפרד, והמאמר מתמקד בתיאור דפוסי השיח שמכתיב הערך 'צניעות', שהוא אתוס מרכזי ביותר ו'סמל מפתח' בתרבותן של הנשים והבנות החרדיות. המאמר מנתח את אופן הדיבור, הסגנון, הביטוי הוורבאלי של ה'צניעות', התכנים ועוד. ממסקנות המחקר: כחברה שבה מעגלי...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע