המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

ציידי הנפשות: תשובה ל'תשובה'

(מאגר ביבליוגרפי)
צופיה ודן מלר , ספר , זמורה ביתן
חיבור פולמוסי אנטי-חרדי שנכתב בידי זוג הורים לחוזר בתשובה, המנסה לעמוד בפרוטרוט על תופעת ההתחרדות בחברה הישראלית ומנסה להציע מענה לטיעונים המושמעים ב'סמינרים' להחזרה בתשובה. לדברי המחברים, הם מבקשים לחשוף את 'דרכי ההטפה ושטיפת המוח', ההטעיות והטלת המורא, הנזק וההרס שממיטה מערכת התיחרוד על הפרט, המשפחה והחברה. לדברי המחברים נועד הספר לסייע לקורא המתלבט לעמוד על 'העגלה המלאה' של היצירה והתרבות היהוד...

המשך קריאה >>

שדים מגיחים מאפלה: סיפורי התחרדות

(מאגר ביבליוגרפי)
צופיה ודן מלר , ספר , זמורה ביתן
חיבור אנטי חרדי מובהק, שנכתב בידי זוג הורים לחוזר בתשובה, שקידשו מאבק בתהליך ההתחרדות העובר על מדינת ישראל. הכותבים מכנים את המחזירים בתשובה כ'ציידי נפשות', מספרים את דרכי פעולתם, ומתריעים מפני השפעותיה החברתיות והכלכליות של החזרה בתשובה. כל זאת באמצעות סיפורים אישיים, שלטענתם חושפים את 'אחורי הקלעים של מסך הצביעות', יחד עם הצדדים האישיים הכואבים, המייסרים, החבויים מאחורי התהליך. הספר מתריע שהחברה...

המשך קריאה >>

יחסם של ראשי רבני ירושלים ללימודי חול בראשית המאה ה-20

(מאגר ביבליוגרפי)
שפרה מישלוב , מאמר , מכללת ליפשיץ
המאמר מנתח את עמדותיהם של רבני ירושלים בראשית המאה ה-20 כלפי לימודי חול, במוקד המאמר: עמדותיהם של הרב קוק והרב זוננפלד, שלמרות שנחשבו לבני-פלוגתא חריפים ועמדותיהם כלפי לימודי חול היו קיצוניות לשני הצדדים, טוענת הכותבת כי עם הזמן חלה התקרבות בדיעותיהם. הדברים אמורים כלפי מוסדות שמחוץ לירושלים ושהשתייכו ל'ישוב החדש', עליהם הסכים הרב זוננפלד שישלבו לימודי חול, בשל 'מצב החינוך המתדרדר בארץ', והשילוב ה...

המשך קריאה >>

העדה החרדית בירושלים וכת מדבר יהודה

(מאגר ביבליוגרפי)
יהודה ליבס , מאמר , האוניברסיטה העברית בירושלים
מחקר היסטורי המבקש להשוות בין כת מדבר יהודה לבין כת החרדים בירושלים, באמצעות ניתוח כתביו של המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות. הכותב מנתח את מאפייניה של 'כת', ומנסה למצוא השוואות בין שתי התופעות, למרות המרחק ההיסטורי ביניהן. הניתוח הוא טקסטואלי, ומתמקד בחיפוש אחר תפיסה קבלית אזוטרית, ואחר דיכוטומיה תודעתית של שתי הכתות בין 'בני אור' ובין 'בני חושך', גם אם אין הן חולקות ביניהן את הטרמינולוגיה....

המשך קריאה >>

פאר הדור, הנרדף, השטח והטמבלוויזיה

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , הסתדרות המורים בישראל
מאמר העוסק בתנועת ש"ס כ'קהילת שפה'. בבסיס המאמר הטענה כי ש"ס היא כבר תרבות שלמה, וככזו היא גם יוצרת שפה לעצמה. מחקר עומק מגלה, כי המזיגה הדינמית המייחדת את הקהילה הש"סית כשפה אקלקטית משהו ובעלת סגנון משובש לכאורה, המשלבת סלנג ישראלי ומונחים דתיים, מייצרת לה סטריאוטיפ של שטחיות. השחקנים בזירת השפה הם הרבנים, בעיקר אמנון יצחק, עלונים, קלטות ושידורי לווין של הרב עובדיה יוסף. זוהי אולי הסיבה לאניגמטיו...

המשך קריאה >>

בין סוציולוגיה לפוליטיקה של המקף: הפרובלמטיקה של החרדיות המזרחית

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , מכון בן-צבי לחקר ישראל במזרח
אחת ה'זהויות הממוקפות' הבולטות בחברה הישראלית משנות השמונים של המאה העשרים היא 'החרדיות המזרחית'. חטוטרת 'המקף' המחבר בין 'חרדיות' ל'מזרחיות' נישאת על גבם בבואם אל בית הכנסת המקומי, וכן בשלחם את ילדיהם למוסדות חרדיים ותיקים. המאמר מבקש להתחקות אחר הפרובלמטיקה העיונית והחברתית של החרדיות המזרחית. בדרך שבה הופך המקף המחבר בין חרדיות לדתיות מזרחית למהלך חברתי, מהלך המציב אותה בין הבנייתה כמהות דתית מ...

המשך קריאה >>

המסורתיות המזרחית כהד לקיום היהודי בעולם האסלאם

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , בית מורשה - ירושלים
ההגדרה 'מסורתי' הצטרפה אל קטגוריות המציינות התנהלות דתית במפת הזהויות הישראלית, כמו ה'דתי' – כשם נרדף לשומר המצוות הלא חרדי, ה'חרדי' וה'חילוני'. הוא גם הפך לשם נרדף לסגנון דתי המצוי בקרב מזרחים עד כדי ראיית חפיפה בין מסורתיות למזרחיות. המאמר מבקש לטעון כי הדימוי החלש ונטול השורשים המיוחס למסורתיות המזרחית נובע מבחינת קטגוריה זו על רקע הדגם האורתודוקסי האשכנזי. דרך טיפול זו דוחקת את האפשרות לראות ב...

המשך קריאה >>

כנס תנועת ש"ס והיהדות החרדית-הספרדית עם תום עידן הרב עובדיה יוסף

(כללי)
ראשון נשא את דבריו מר מאיר קראוס, מנכ"ל מכון ירושלים לחקר ישראל. בדבריו הוא ציין כי המרכז החדש לחקר החברה החרדית הוקם מתוך ראייה רחבה של המציאות הישראלית החדשה, בה, גודלה של האוכלוסייה החרדית, המונה כיום למעלה מ-700 אלף נפש (כ 9% מהאוכלוסייה בישראל), הופך סוגיות ייחודיות הנוגעות לאוכלוסייה זו - חינוך והשכלה, עבודה ויכולת השתכרות, רווחה ועוני - לאתגרים של כלל החברה הישראלית. כמובן, שכתשתית לכל אלה...

המשך קריאה >>

בניית סמכות קהילתית מקומית בתנועת התשובה החרדית-מזרחית

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , פרק , מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד
חוקרים רבים מתארים את החרדים כ'תרבות מובלעת'. אך בשנים האחרונות החלו להתפתח מגמות של מפנה אפשרי בחברה החרדית, אם כי עדיין האסטרטגיה המרכזית שלה היא היבדלות. המאמר בוחן את מפעל ה'החזרה בתשובה', בין היבדלות לבין פתיחות אל המרחב החברתי שמחוץ לחרדיות. הטענה המרכזית: בצד היותה תנועה המתרכזת בתעמולה דתית ואתנית, פעילות ההחזרה בתשובה משמשת אמצעי לעקוף את כלכלת חברת הלומדים, ולפרוץ את מגבלותיה האתניות. הכ...

המשך קריאה >>

העיתונות החרדית והחברה החילונית בישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
אמנון לוי , פרק , כתר
הפרק מבקש לבדוק כיצד מצטיירת החברה החילונית בעיני קורא העיתונים החרדי, השואב את ידיעותיו על הנעשה בארץ ובעולם רק באמצעות 'המודיע' ו'יתד נאמן'. במוקד המאמר: המיתוס שגיבש הקורא החרדי על החילוניים, ודרכי ההתבטאות כלפיהם בעיתונות החרדית. מלבד העיתונות הממסדית הפוליטית, דן המאמר גם בעיתונות המסחרית הבלתי תלויה, דוגמת השבועונים 'יום השישי' ו'ערב שבת' (ראשית שנות התשעים של המאה העשרים), ובמלחמה הפנים חרד...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע