המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

ש"ס: העומק ההיסטורי

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב לופו , פרק , עם עובד ומרכז רבין לחקר ישראל
מחקר על שורשי התמורה הדתית-תרבותית שחוללה ש"ס, בדגש ה'עוגן הליטאי' שלה. המאמר טוען ששורשיו נעוצים בתהליכים שהתרחשו בקרב יהודי מרוקו בתחילת המאה העשרים, תוך כדי התוודעות למודרניזציה ולתרבות המערבית, ובתהליכים שהואצו בקהילה זו לאחר השואה. אף שהשואה התרחשה באירופה, השפעתה על עיצוב 'עולם התורה' הספרדי המזרחי שהתגבש במרוקו הייתה מכרעת. השורשים העמוקים של המעורבות הליטאית מצויים בפעולותיו של הרב ז' הלפר...

המשך קריאה >>

ש"ס דליטא - ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב לופו , ספר , הוצאת הקיבוץ המאוחד
רבים בישראל מזהים את ש"ס כתופעה חדשה, תוצר של משבר עדתי ומחאה נגד זרמים חרדים אשכנזים, דתיים לאומיים, וחברה אשכנזית חילונית ועויינת. אולם הסבר זה הוא חלקי בלבד. מקורותיה של ש"ס עמוקים ושזורים בתהליך של השתלטות האסכולה הליטאית על עולם התורה של מרוקו, כבר מ-1912, עם כיבוש מרוקו על ידי הצרפתים. לאחר השואה נעשה מאמץ לשיקום עולם הישיבות שחרב על ידי הוצאת אלפי ילדים ממרוקו ושילובם בישיבות הליטאיות שהוקמ...

המשך קריאה >>

השואה כבר לא טאבו

(מאגר ביבליוגרפי)
יטבת וייל , מאמר , עמותת ארץ אחרת
מאמר העוסק בסדרת הספרים "שנות ראינו רעה", העוסקת בהתמודדות הפיזית והאמונית של הציבור החרדי והדתי בשואה. שיתוף פעולה ראשון מסוגו, בין ההיסטוריונית החרדית אסתר פרבשטיין לבין אנשי "יד ושם" שם קץ לעשרות שנים של שתיקה סביב נושא השואה בקרב המגזר החרדי. פרבשטיין חצתה גשרים וקשרה קשרים שנחשבו מוקצים קודם לכן. השינוי שעבר ועדיין עובר, זיכרון השואה בחברה הישראלית החילונית, והעברת המיקוד מגבורה פיזית להתנגדו...

המשך קריאה >>

תקומת החסידות בארץ ישראל אחרי השואה: משנתו הרעיונית, ההלכתית והחברתית של האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה הלברשטם מצאנז-קלויזנבורג

(מאגר ביבליוגרפי)
תמיר גרנות , עבודת דוקטור , אוניברסיטת בר-אילן
המחקר עוסק בתקומת החסידות והישיבות החסידיות לאחר השואה בארץ ישראל, כאשר במוקד דמותו של האדמו"ר מצאנז, ניצול שואה שהיה פעלתן בולט בתחום שיקום החסידות לאחר השואה. מלבד המונוגרפיה המקיפה על דמות האדמו"ר, הגותו ועמדותיו, בהיבטים כלל חרדיים תורם המחקר רבות להבנת תקומת 'ישיבות החצר' החסידיות, דרכי הלימוד בהן, גיבוש הזהות החסידית והיחס אל הציונות והממסד. שני פרקים נוספים חשובים ביותר: האחד עוסק ביחס החסי...

המשך קריאה >>

מעמד האישה וחינוך הבנות במשנתו של האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה הלברשטם מקלויזנבורג־צאנז

(מאגר ביבליוגרפי)
תמיד גרנות , מאמר , מכללת ליפשיץ למורים
המאמר עוסק בסוגיית מעמד האשה בציבור החסידי לאחר השואה, לאור משנתו ופעילותו של הרב הלברשטם האדמו"ר מצאנז. עמדותיו מייצגות קול לא שגרתי העולה משורות המנהיגות החרדית עצמה. עמדותיו מוצגות כויכוח עם עמדות הרב וולדנברג, בעל שו"ת ציץ אליעזר, המבטא את ההשקפה הליטאית, המסתגלת ומתאימה את עצמה למציאות המודרנית. מולה מוצגת גישת האדמו"ר, ההשקפה החסידית-מסורתנית, המדגישה את מרכזיותה של החוויה והמחויבות המסורתית...

המשך קריאה >>

היסטוריה וגאולה: ביטויים למשיחיות יהודית אורתודוקסית בתום מלחמת העולם השנייה

(מאגר ביבליוגרפי)
גרשון גרינברג , פרק , יד ושם
הפרק עוסק בתגובות לשואה מצד רבני היהדות החרדית, ובמשמעותן של תגובות אלה. שלוש סוגי פרשנות לשואה הציבו גדולי החרדים: 1. גאולה באמצעות פעולה היסטורית קיבוצית. 2. גאולה ללא פעולה היסטורית. 3. גאולה ופעולה היסטורית, במיוחד על פי תנועת המוסר וחב"ד. לפי התפיסה האחרונה, הקטסטרופה והגאולה קשורות זו לזו על ידי התשובה של מעלה, ועל כן קיימת קריאה ליחיד להרהר בתשובה עליונה זו ולהיענות לה, ועל ידי כך למצוא את...

המשך קריאה >>

השואה בעיתונות החרדית – בין זיכרון להדחקה

(מאגר ביבליוגרפי)
עמוס גולדברג , מאמר , האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן ואוניברסיטת חיפה, מוסד הרצל לחקר הציונות
המאמר מתמקד בדימוי השואה כפי שהוא משתקף בירחון החרדי 'בית יעקב', שיצא לאור בין השנים תשי"ט – תש"מ. ירחון זה שימש במה עיקרית להנצחת השואה בחינוך החרדי וכמרכז את הזיכרון הקולקטיבי החרדי בענין זה. המאמר בודק שלושה מישורים: 1. פרספקטיבות הזיכרון הקולקטיבי –ערכיה ותפיסותיה של החברה החרדית. 2. פרספקטיבות הזיכרון הנגדי – העימות עם זיכרון השואה הציוני. 3. פרספקטיבות הקולות המודחקים – מתחים פנימיים בתוך סי...

המשך קריאה >>

קיבוץ חפץ־חיים של פועלי אגודת ישראל נוכח השואה

(מאגר ביבליוגרפי)
עדה גבל , עבודת גמר , אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
עבודת מחקר על קיבוץ חפץ-חיים של פועלי אגודת ישראל, שהוקם בשנת 1933 בידי עולי גרמניה. הקיבוץ עלה לקרקע של הקרן הקיימת, והדבר היה שנוי במחלקת בקרב ההנהגה החרדית דאז. המחקר חוקר את יחודו האידיאולוגי, ההטרוגניות של חבריו, ומבקש לחקור את אופי העולים והצלחת קליטתם. בתוך כך נחקרת פשרת ילדי טהרן שנת 1943, שהקיבוץ עמד אז במרכזה של סערה ציבורית. ממסקנות המחקר: יחסם של חברי חפץ חיים אל צורת ההתיישבות הקיבוצי...

המשך קריאה >>

זרים להם לעולים אלה דרכי חיינו, דרכי החלוץ החרדי' - קיבוץ חפץ חיים בתקופת השואה לנוכח קליטת הניצולים

(מאגר ביבליוגרפי)
עדה גבל , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
המאמר מבקש לבחון את התהליכים החברתיים והאידאולוגיים שעבר קיבוץ חפץ חיים בתקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה. באותן שנים מהותיות לגיבוש הזהות הלאומית של עם ישראל השב לארצו, היה חפץ חיים הקיבוץ היחיד של תנועת פועלי אגודת ישראל, ובשל ייחוד זה מעניין לעיין בתולדותיו ולהאזין הן לשיח הפנימי שהתנהל בקיבוץ בשנים אלה והן לשיח הציבורי בין הקיבוץ ובין תנועת אגודת ישראל פא"י והתנועה הציונית על מחלקותיה השונות. ה...

המשך קריאה >>

ואין שיור רק התורה הזאת

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , מאמר , עמותת ארץ אחרת
המאמר משרטט את קווי היסוד של ה'השקפה' החרדית מאז השואה, והתמודדות העולם החרדי עם המודרנה, עם החילון, עם הציונות, עם השואה ועם המדינה. המאמר פותח בתזת 'ירידת הדורות' העומדת מאחורי כל שמרנות, ומברר את השמרנות ההלכתית ושלילת הרפורמה והמודרניזציה של ההלכה, כמו גם השמרנות האמונית ואידיאל ה'אמונה התמימה'. כמו כן עוסק המאמר במשנתם של החזון איש, הרב וולבה, בענין הגיוס, במגמות ההחמרה, וכן בעמדות יסוד כלפי...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע