המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

ליברליזם והזכות לתרבות

(מאגר ביבליוגרפי)
אבישי מרגלית ומשה הלברטל , פרק , אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רמות
פרק הבא להציב את חובותיה של החברה הליברלית כלפי מיעוטים שאינם ליברלים, ולסייע לתרבויות-מיעוט בזכויות מיוחדות. ליצורי אנוש יש זכות לתרבות – לא לתרבות כלשהי, אלא לתרבותם הם. הזכות לתרבות עשויה לחול גם על קבוצה שהנורמות שלה אינן מתיישבות עם תפיסת הפרט בחברה ליברלית. החברות הנידונות במאמר הן החברה הערבית והחברה החרדית. ביחס לחברה החרדית, טוענים הכותבים כי הדרישה להתלבש בצניעות ברחובותיהם עולה בקנה אחד...

המשך קריאה >>

הרהורים על פמיניזם ורב-תרבותיות

(מאגר ביבליוגרפי)
סוזן מולר-אוקין , מאמר , האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס בשיתוף האגודה הישראלית למדע המדינה
המאמר דן בקונפליקט הקיים בין מימוש הזכויות של המיעוט התרבותי לבין מימוש הזכויות הפמיניסטיות, כקונפליקט שממעטים לעסוק בו (בשנת 1998). טענת הכותבת היא כי אם קיימים קונפליקטים בין תביעות פמיניסטיות לבין תביעות למתן זכויות לקבוצה מסוימת, קיימת סבירות גבוהה שתביעות קהילתיות לזכויות הקבוצה יתנגשו ביעדי הפמיניזם, וממילא בערכי הליברליזם. אחת הדוגמאות לכך היא טיעונים ליברליים של רב-תרבותיות הנוגעים לחברה ה...

המשך קריאה >>

נצחונה של "השפה הנחותה"

(מאגר ביבליוגרפי)
אליעזר בן-רפאל , מאמר , הסתדרות המורים - הקרן לקידום מקצועי ועמותת המורים לקידום ההוראה בחינוך
מאמר בתחום הלשון והפעילות הלשונית, הבא לבחון האם ממשיכים החרדים לקיים יחס של ריחוק וניתוק מהשפה העברית. לדברי הכותב החרדים בישראל הטיפו תמיד להחרים את העברית לטובת היידיש, אך היא הלכה והתעצמה בקרבם והפכה לסימן ההיכר שלהם, המבדיל אותם מהחרדים בכל מקום בעולם. לדבריו, למרות חילוקי הדעות האידיאולוגיים הקוטביים, נתונים החרדים במעין 'כוח התחברות' אל החברה הישראלית, משום שהקהילה אינה מסוגלת להישאר אדישה...

המשך קריאה >>

יסוד משותף של אזרחות (?): תפיסות האזרחות של "קבוצת הליבה" כלפי שלוש קבוצות מיעוט

(מאגר ביבליוגרפי)
גל אריאלי , פרק , עם עובד
מחקר הבוחן את עמדותיה של חברת הרוב בישראל כלפי טיב אזרחותם של קבוצות המיעוט: החרדית, הרוסית שאינה יהודית, והערבית. הנבדקים: 550 ישראלים יהודים שאינם חרדים המשתייכים בזהותם ל'קבוצת ליבה' בחברה הישראלית, שהשתתפו בסקר טלפוני אשר בחן את עמדותיהם כלפי תפיסת הזכויות והחובות האזרחיות החלות כלפי המיעוט הערבי, החרדי, והרוסי שאינו יהודי בישראל. מממצאי המחקר: בכל הקשור להקצאת זכויות, הנבדקים דיווחו על תמיכה...

המשך קריאה >>

המיעוט החרדי והתקשורת הציבורית בישראל : בסיס לדיאלוג תרבותי המבוסס על תפקיד התקשרות בעיצובה של חברה אזרחית

(מאגר ביבליוגרפי)
משה הלינגר וצוריאל ראשי , מאמר , אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים
לתקשורת ההמונים בישראל נודע תפקיד מכריע בהעמקת השסע שבין חילונים לחרדים. מחד, אין כמעט נציגות לחרדים בתקשורת, ורבים ממוביליה הם בעלי נטיות חילוניות מערביות מובהקות המגלים בורות של ממש במקורות המסורת היהודית,. מאידך, הציבור החרדי נוטה לעמדות שליליות ואף סטריאוטיפיות במובהק כלפי כלי התקשורת המרכזיים. המאמר מנסה להציג דגם לשינוי גישה כלפי התקשורת, זאת על ידי 'קריאה תקשורתית' של המסורת הדתית היהודית,...

המשך קריאה >>

התוקף האמפירי של תיאוריית האיום המוכלל העדכנית: התייחסות שוטרים לקבוצות מיעוט בישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
לימור ויצמן-שגיא , עבודת דוקטור , אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה
מחקר הבוחן את התוקף האמפירי של תיאוריית האיום המוכלל (Stephan & Refro, 2002) בגרסתו העדכנית (הכולל את 4 סוגי האיום: איום ריאלי ברמת הפרט ובהתייחס לקבוצת הפנים ואיום סימבולי ברמת הפרט וברמת הקבוצה). זאת באמצעות בחינת התייחסותם של שוטרים ל-4 קבוצות מיעוט בחברה הישראלית: ערבים ישראלים, חרדים, עולים מברית המועצות לשעבר ועולים מאתיופיה. לצורך כך נבדקו 402 שוטרים ושוטרות, באמצעות שאלונים שעסקו ב'איום נת...

המשך קריאה >>

ירושלים 1949-96: דינמיקת אוכלוסין מרחבית ותחרות אתנו-דמוגרפית

(מאגר ביבליוגרפי)
פנחס ולדמן , עבודת גמר , אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לגיאוגרפיה
העבודה עוסקת בדינמיקת האוכלוסין בירושלים ובתחרות האתנו-דמוגרפית בין אוכלוסיות בעיר. ההתמקדות היא באוכלוסיה היהודית וזו שאינה יהודית, ובתוך המגזר היהודי פנימה בין חרדים לשאינם חרדים. המחקר מקיף נתונים של אוכלוסיית ירושלים במשך 46 שנה, שהצטברו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר מסכם שקיימת תחרות אתנו-דמוגרפית על טריטוריה, לצד תופעות דמוגרפיות כמו אוכלוסיה מזדקנת, גידול האוכלוסיה, שונות אתנית גבוהה, הנו...

המשך קריאה >>

מעבר לגבולה של החברה ההגמונית : הייצוג הנשי, וזרקור על "דיכוי האישה" בחברה שבטית-מסורתית, במחזות על "אחרים" - חרדים ובדווים.

(מאגר ביבליוגרפי)
אסתר לבנון-מורדוך , מאמר , אוניברסיטת חיפה, אורנים - ביה"ס לחינוך של התנועה הקיבוצית
מאמר המבקר את השיח התיאטרלי אודות חברות מיעוט, בעיקר החרדים, וביותר את הגישה הסטריאוטיפית כלפי האשה החרדית, בקרב תיאטרוני הרפרטואר בישראל בשנות התשעים. המאמר מנתח שלוש הצגות אודות החרדים, והצגה אחת אודות החברה הבדווית. הכותבת מוכיחה כיצד הייצוג הדרמטי של סוגיית מעמד האישה במסגרת התיאטרון הרפרטוארי, ובעיקר של "דיכוי" האישה על מגוון היבטיו, בא לביטוי ישיר ובוטה בהקשר בין-תרבותי. סוגיות מגדריות מוצגת...

המשך קריאה >>

שילוב קבוצת מיעוט בשוק העבודה : המקרה של החרדים בישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
חגית סופר-פורמן , עבודת דוקטור , אוניברסיטת תל-אביב
מחקר המתמקד בהשתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה בישראל, בהיבט ה”היבדלות מרצון”. הכותבת בוחנת טענות המועלות בספרות לגבי הכלכלה הנבדלת של האוכלוסייה החרדית. נעשית השוואה בין איכות המשרות בהן משתלבת האוכלוסייה החרדית במסגרת השוק החרדי לבין איכות המשרות בהן משתלבת אוכלוסייה זו בשוק הכללי, על-פי קריטריונים שונים, אובייקטיביים וסובייקטיביים. כמו כן נבחנת הסלקציה של האוכלוסייה החרדית לתוך הכלכלה החרדי...

המשך קריאה >>

אוכלוסיית הערבים, חרדים, אנשים עם מוגבלות, עולים ויוצאי אתיופיה: מאפייני תעסוקה, בריאות ושביעות רצון

(מאגר ביבליוגרפי)
בני פפרמן , דוח מחקר , משרד התמ"ת -מנהל מחקר וכלכלה
אוגדן נתונים המכיל מידע סטטיסטי על חמש אוכלוסיות: ערבים, חרדים, אנשים עם מוגבלות, עולים אחרי 1996 ויוצאי אתיופיה. המשותף לקבוצות אוכלוסייה אלו, הוא היותן מודרות במידה רבה משוק העבודה בישראל, ואשר הפוטנציאל התעסוקתי שלהן אינו ממומש דיו מחד, והיותן יעד מרכזי במדיניות עידוד התעסוקה בישראל בעשור האחרון מאידך. המידע המוצג באוגדן מאפשר לשרטט, בקווים עיקריים, את מאפייניהן של האוכלוסיות הנזכרות בתחומים המ...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע