המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

הלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך

(מאגר ביבליוגרפי)
אמיר משיח , ספר , אוניברסיטת בר-אילן
החיבור עוסק בפילוסופיה של ההלכה של אחד מגדולי הפוסקים במאה העשרים, הרב שלמה זלמן אוירבך (1995-1910), שנולד, חי ופעל בשכונת 'שערי חסד' בירושלים וכיהן במשך כארבעים שנה כראש ישיבת 'קול תורה'. הרב אוירבך היה דמות ייחודית ומורכבת אשר הייתה מקובלת על כל גוני החברה הדתית בישראל, והיותו חרדי לא מנעה מרבני הציונית הדתית והציבור בכללו להיוועץ בו בענייני הלכה ובסוגיות אחרות. הוא הדיר עצמו בקנאות מכל עיסוק פו...

המשך קריאה >>

"הלעיטהו לרשע וימות": עמדת הרב יוסף שלום אלישיב כלפי היהודי המומר

(מאגר ביבליוגרפי)
אמיר משיח , מאמר , המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
המאמר בוחן את יחסו של הרב אלישיב, 'פוסק הדור', כלפי היהודי החילוני בימינו, לאור פסקי ההלכה שלו. למרבה ההפתעה המונח השגור בשיח ההלכתי החרדי 'תינוק שנשבה', אינו קיים בכתביו. עם זאת, הרב אינו מסיר אחריות זו מהחילוני המודרני והוא רואה בו יהודי 'רשע' על פי הגדרות הלכתיות. כמו הגוי הוא פוסל את היין במגעו, ובכלל הוא מהווה גורם מאיים על היהדות. עם זאת, ולמרות הביטויים הקשים כנגד חילוניים המופיעים בכתביו,...

המשך קריאה >>

יחסם של ראשי רבני ירושלים ללימודי חול בראשית המאה ה-20

(מאגר ביבליוגרפי)
שפרה מישלוב , מאמר , מכללת ליפשיץ
המאמר מנתח את עמדותיהם של רבני ירושלים בראשית המאה ה-20 כלפי לימודי חול, במוקד המאמר: עמדותיהם של הרב קוק והרב זוננפלד, שלמרות שנחשבו לבני-פלוגתא חריפים ועמדותיהם כלפי לימודי חול היו קיצוניות לשני הצדדים, טוענת הכותבת כי עם הזמן חלה התקרבות בדיעותיהם. הדברים אמורים כלפי מוסדות שמחוץ לירושלים ושהשתייכו ל'ישוב החדש', עליהם הסכים הרב זוננפלד שישלבו לימודי חול, בשל 'מצב החינוך המתדרדר בארץ', והשילוב ה...

המשך קריאה >>

הצטרפות החרדים לקואליציה הממשלתית לאור תגובתם למלחמת יום הכיפורים

(מאגר ביבליוגרפי)
צ'ארלס-ישעיהו ליבמן , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מאמר המנסה למצוא הסבר להצטרפות אגודת ישראל לקואליציה של מנחם בגין בשנת 1977. הכותב דוחה את פרשנותו של מנחם פרידמן התולה את המהלך בשיקולים כלכליים גרידא, ומציע הסבר במישור האידיאולוגי-רעיוני. לדבריו, לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה תפנית ביחסה של החברה החרדית אל החברה הישראלית הכללית, והיא חשה נושאת באחריות המוסרית לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הטיעון מגובה בציטוטים מאת הרב שך ומנהיגים אגודאיים...

המשך קריאה >>

הרב עובדיה יוסף והרבנות המזרחית המתחרדת

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , מוסד ביאליק
המאמר עוסק בפוליטיקה ה'מזרחית' בישראל, ומקומו של הרב עובדיה יוסף בתוכה. טענתו העיקרית היא שתנועות התעוררות ותחייה דתית אינן מסורתיות כי אם מודרניות במהותן. מתוך גישה זו נבדקים אתגריה של האליטה הרבנית הספרדית, כאשר מדיניותו של הרב עובדיה מוצגת כמי שעברה מ'רבנות מרוחקת לרבנות מתערבת'. הרב הוא מקור השראה וסמל, ומקור הלגיטימציה שלו הוא האתיקה הפוליטית של 'זיכוי הרבים' שהוא מקדם, המשולבת בחידוש ובפסיקה...

המשך קריאה >>

דעת תורה' מנומקת: הלכה, תיאולוגיה ופוליטיקה במשנת הרב עובדיה יוסף בשאלת החזרת שטחי יהודה, שומרון ועזה

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , המרכז האוניברסיטאי באריאל
המאמר מציג דוגמה חרדית לדעת תורה מנומקת, שאולי קרובה בתצורתה לפסיקת ההלכה בשאלות מדיניות בקרב רבני הציונות־הדתית, אך רחוקה במידה רבה בתכניה ובמסקנותיה מהם. המקרה שבו יעסוק המאמר נקשר בדעת התורה ההלכתית המנומקת שסיפק הרב עובדיה יוסף לחברה הישראלית בסוגיה המצויה בליבת המחלוקת המדינית: שאלת החזרת שטחים תמורת שלום. מסקנת המאמר כי מדובר לא בהכרעה כי אם בהצעה או הרהור סמכותי במתרחש, תוך הותָרה של מרווח...

המשך קריאה >>

בית הכנסת הרב-עדתי בדור המדינה בישראל : אתניות, אורתודוקסיה, לאומיות ומגד

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , אוניברסיטת בר- אילן ומכון לנדר
המאמר טוען כי נוכח המקרה של בית הכנסת העדתי בישראל, ניתן לראות כי ליחס בין דת לאתניות יש תפקיד מורכב יותר, דיאלקטי משהו, בארגונו של המעבר מבית כנסת חד-עדתי הקרוב לדור המהגרים / העולים, לבית כנסת רב-עדתי בדור המדינה המבטא את תהליכי הטמיעה. לא רק תהליכי החילון אלא גם תהליכי ההתחדשות הדתית הנקשרים בשינוי המזג הדתי בבית הכנסת העדתי, תורמים לשחיקה בדגם החד-עדתי, ולהופעתו של הדגם הרב-עדתי. טענת הכותב הי...

המשך קריאה >>

האחריות כלפי האחר: לשאלת ייעודה של חברת הלומדים במורשת הרב עובדיה יוסף

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , פרק , מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד
אחד המאפיינים העיקריים המיוחסים לאורתודוקסיה הליטאית הוא טיפוח אידיאל 'חברת הלומדים' כגוף מסוגר ומובדל בתוך ים של חילוניות, כפירה, ושבר היסטורי בזהות היהודית. המאמר מבקש להראות כי הרב עובדיה יוסף מציע גישה חילופית לגישה זו. הדבר מתבטא לא רק בדרישה לנוהג ההלכה של עדות המזרח, אלא גם בתביעה לפריצת הסגירות של החברה החרדית מזרחית, סגירות המאפיינת לטענתו את חברת הלומדים האשכנזית. הרב עובדיה יוסף חותר ל'...

המשך קריאה >>

הפוסק כתועמלן: הלכה ופופוליזם ביהדות המזרחית בת ימינו

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
המאמר מציע לראות את פוסק ההלכה בן זמננו גם כמי שלוקח לעצמו לעתים את תפקיד תועמלן ההלכה, זה המבקש להראות כיצד 'ההלכה' רלוונטית לאדם המודרני. לשם כך אין הוא נרתע מלנקוט שיטות 'פופוליסטיות', שמטרתן דיאלוג וקשר בלתי–אמצעי עם הציבור. אלה מסייעות לראות בהלכה ובפוסקיה, שיש להם לעתים דימוי ארכאי, מרוחק ומסוגר, מקור חוכמה עדכני, זמין ונגיש. להרחבת טענה זו דן המאמר בשני פוסקים שהשפעתם רבה בעיצוב השיח ההלכתי...

המשך קריאה >>

מהפכי המשנה ב-1977 ומקומם בצמיחתה של תנועת ש"ס

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , אוניברסיטת תל- אביב, מכון לחקר הציונות ע"ש חיים ויצמן
מהפכי משנה', מבקש ללכוד בצורה מושגית את התפניות המשמעותיות בדפוסי ההתארגנות החברתית, הפוליטית, התודעתית שחלו בחברה הישראלית נוכח החילופים בשלטון בשנת 1977 ובדגש יוצאי ארצות האסלאם. הדיון האקדמי בש"ס נוטה לתלות את העילות להופעתה ואת הצלחתה לשרוד, בתנאים החברתיים והכלכליים שעליהם הגיבה המפלגה, במה שייצגה מבחינה תרבותית–דתית, ובכריזמה הבולטת של מנהיגותה הרבנית והפוליטית. מאמר זה מבקש לטעון שיש להוסיף...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע