המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

הלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך

(מאגר ביבליוגרפי)
אמיר משיח , ספר , אוניברסיטת בר-אילן
החיבור עוסק בפילוסופיה של ההלכה של אחד מגדולי הפוסקים במאה העשרים, הרב שלמה זלמן אוירבך (1995-1910), שנולד, חי ופעל בשכונת 'שערי חסד' בירושלים וכיהן במשך כארבעים שנה כראש ישיבת 'קול תורה'. הרב אוירבך היה דמות ייחודית ומורכבת אשר הייתה מקובלת על כל גוני החברה הדתית בישראל, והיותו חרדי לא מנעה מרבני הציונית הדתית והציבור בכללו להיוועץ בו בענייני הלכה ובסוגיות אחרות. הוא הדיר עצמו בקנאות מכל עיסוק פו...

המשך קריאה >>

שובם של צדוקים

(מאגר ביבליוגרפי)
סטנלי מרון , מאמר , יד טבנקין ויד יערי
מאמר בעקבות התזה של דניאל אלעזר, המבקש להשוות בין כתות בית שני לבין הסקטורים בישראל כיום. לדבריו, הציונים הם כ'צדוקים חדשים' הרואים במדינה מקור לזהותם, מעריצים את המורשת הלאומית ומטפחים את ירושלים כסמל היסטורי של הממלכתיות. החרדים, כיורשי הפרושים, מעמידים את הסמכות הדתית מעל הסמכות המדינית ומשקיעים מאמצים רבים בפיתוח מערכת חינוך להפצת התורה שבכתב ושבעל פה, ואילו הקיבוצים הם כ'איסיים', המבקשים לתת...

המשך קריאה >>

יחסם של ראשי רבני ירושלים ללימודי חול בראשית המאה ה-20

(מאגר ביבליוגרפי)
שפרה מישלוב , מאמר , מכללת ליפשיץ
המאמר מנתח את עמדותיהם של רבני ירושלים בראשית המאה ה-20 כלפי לימודי חול, במוקד המאמר: עמדותיהם של הרב קוק והרב זוננפלד, שלמרות שנחשבו לבני-פלוגתא חריפים ועמדותיהם כלפי לימודי חול היו קיצוניות לשני הצדדים, טוענת הכותבת כי עם הזמן חלה התקרבות בדיעותיהם. הדברים אמורים כלפי מוסדות שמחוץ לירושלים ושהשתייכו ל'ישוב החדש', עליהם הסכים הרב זוננפלד שישלבו לימודי חול, בשל 'מצב החינוך המתדרדר בארץ', והשילוב ה...

המשך קריאה >>

העיתונות החרדית בישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
מנחם מיכלסון , מאמר , אוניברסיטת תל-אביב, המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית
מאמר מראשית שנות התשעים, הסוקר את העיתונות החרדית דאז, בעיקר 'יום השישי', 'ערב שבת' ו'יתד נאמן'. הכותב מעלה את הדילמות של הפרסום מול זכות הציבור החרדי 'שלא לדעת', את המדורים השונים, את ייצוג הרבנים, ואת אתגר העימות עם החילוניות והשפה האגרסיבית החדשה של עיתונות זו. בולטים במיוחד 'יתד נאמן' ו'המחנה החרדי' של ישראל אייכלר, המצהיר מפורשות כי האתגר החדש הוא הענקת בטחון לצעיר החרדי באמצעות סגנון זה. כמו...

המשך קריאה >>

מרכזיותו של האדמו"ר בהתחדשות החיים המוסיקאליים בחצר ויז'ניץ בבני־ברק 1972-1950

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב מזור , פרק , המכון הישראלי למוסיקה דתית
הפרק עוסק בחסידות ויז'ניץ בבני ברק, אשר שיקמה את עצמה לאחר השואה באמצעות האדמו"ר ר' חיים מאיר הגר, ה'אדמו"ר המוסיקלי' שניגוניו משכו לחצרו את ההמונים. הכותב משרטט קוים לדמותו ולפעילותו המוסיקלית, לשורשיה הרעיוניים, לדרשותיו בשבח הנגינה, ולהקמת המקהלה החסידית כאלמנט חינוכי עם מבט לעתיד. האדמו"ר היה מעורב היטב ברפרטואר, בביצוע, והדריך את החניכים לפעולה מוסיקלית מדוייקת. לצד שימור הניגונים העתיקים, ספ...

המשך קריאה >>

מאה שערים וסביבתה

(מאגר ביבליוגרפי)
שלומית לנגבוים , קובץ מאמרים , אריאל
ספר מקיף על שכונת מאה שערים מיום היווסדה, בהשתתפות כותבים רבים, חוקרים ומספרי זיכרונות, תמונות ומסמכים. המחקרים עוסקים בין השאר במרקם הדתי החברתי, ביחס התושבים לציונות בעבר ובהווה, במודעות הקיר, בלבוש החרדי ובאיכות הסביבה בשכונה. כמו כן נסקרות השכונות סביבה: בתי אונגרין, בתי ויטנברג, בתי ורשה, בתי נייטין, בתי מילנר ושכונת בית ישראל. סקירות מיוחדות על בתי הכנסת השונים, קהילות החסידים, דמויות היסטור...

המשך קריאה >>

הצטרפות החרדים לקואליציה הממשלתית לאור תגובתם למלחמת יום הכיפורים

(מאגר ביבליוגרפי)
צ'ארלס-ישעיהו ליבמן , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מאמר המנסה למצוא הסבר להצטרפות אגודת ישראל לקואליציה של מנחם בגין בשנת 1977. הכותב דוחה את פרשנותו של מנחם פרידמן התולה את המהלך בשיקולים כלכליים גרידא, ומציע הסבר במישור האידיאולוגי-רעיוני. לדבריו, לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה תפנית ביחסה של החברה החרדית אל החברה הישראלית הכללית, והיא חשה נושאת באחריות המוסרית לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הטיעון מגובה בציטוטים מאת הרב שך ומנהיגים אגודאיים...

המשך קריאה >>

ההשפעה הליטאית על עולם התורה במרוקו מתחילת המאה העשרים ועד לעליית ש"ס

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב לופו , מאמר , ההסתדרות הציונית העולמית
מאמר משנת 2000 המנסה לנתח את תופעת הצלחת ש"ס באמצעות בירור שורשיה ההיסטוריים של החרדיות הספרדית, כאשר הושפעה מן החרדיות האשכנזית, עוד בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. לטענת הכותב, במרוקו של תחילת המאה ה-20 עקב חדירת המודרנה והקמת בתי הספר של 'אליאנס', נוצר חלל תרבותי בקרב שכבות נמוכות, אליו חדרה השפעת החרדיות האשכנזית וישיבותיה. טענה עיקרית: לצד האתגר של גיבוש הזהות המזרחית של ש"ס, כתגובה למה שהתרח...

המשך קריאה >>

ש"ס: העומק ההיסטורי

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב לופו , פרק , עם עובד ומרכז רבין לחקר ישראל
מחקר על שורשי התמורה הדתית-תרבותית שחוללה ש"ס, בדגש ה'עוגן הליטאי' שלה. המאמר טוען ששורשיו נעוצים בתהליכים שהתרחשו בקרב יהודי מרוקו בתחילת המאה העשרים, תוך כדי התוודעות למודרניזציה ולתרבות המערבית, ובתהליכים שהואצו בקהילה זו לאחר השואה. אף שהשואה התרחשה באירופה, השפעתה על עיצוב 'עולם התורה' הספרדי המזרחי שהתגבש במרוקו הייתה מכרעת. השורשים העמוקים של המעורבות הליטאית מצויים בפעולותיו של הרב ז' הלפר...

המשך קריאה >>

ש"ס דליטא - ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב לופו , ספר , הוצאת הקיבוץ המאוחד
רבים בישראל מזהים את ש"ס כתופעה חדשה, תוצר של משבר עדתי ומחאה נגד זרמים חרדים אשכנזים, דתיים לאומיים, וחברה אשכנזית חילונית ועויינת. אולם הסבר זה הוא חלקי בלבד. מקורותיה של ש"ס עמוקים ושזורים בתהליך של השתלטות האסכולה הליטאית על עולם התורה של מרוקו, כבר מ-1912, עם כיבוש מרוקו על ידי הצרפתים. לאחר השואה נעשה מאמץ לשיקום עולם הישיבות שחרב על ידי הוצאת אלפי ילדים ממרוקו ושילובם בישיבות הליטאיות שהוקמ...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע