המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

מהתבדלות פוליטית להתבצרות תרבותית: החזון איש וקביעת דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל (תרצ"ג-תשי"ד)

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , יד יצחק בן-צבי
הפרק עוסק בדמותו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שהפך למנהיג הבלתי מעורער של החרדיות הארצישראלית בתקופת הקמת המדינה. לאחר סקירת דרכה של החרדיות במאה התשע-עשרה, הוא מבאר את דרך ה'ההתבצרות התרבותית' שהנהיג החזון איש, לפיה אין לנקוט בפעולות קנאיות ובדלניות, כי אם בביסוס החרדיות ומערכותיה בישוב החדש. בין השאר נסקרים יחסיו עם הרב וסרמן ועם האדמו"ר מסאטמר. המאמר מסכם את התגבשות עמדותיו של החזון איש כלפי הציו...

המשך קריאה >>

החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , ספר , האוניברסיטה העברית בירושלים, מאגנס
מונוגרפיה מקיפה על ר' אברהם ישעיהו קרליץ, ה'חזון איש' (1953-1878), שנודע כמי שהתווה את דרכה של היהדות החרדית בתקופה המכרעת שלאחר השואה וקום המדינה, ופיתח את הקו האידאולוגי הפרגמטי: 'התבצרות תרבותית' סביב מוסדות הדת והחינוך. הספר מציג ומנתח את פועלו של החזון איש בכל התחומים שבהם הטביע חותם: קורות חייו בליטא ובארץ ישראל, יסודות השקפתו ואמונתו, פולמוסו עם תנועת המוסר, עמדותיו בעניינים ציבוריים והתמור...

המשך קריאה >>

"אל נא נעבור לגדולות ממנו" – התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , יד יצחק בן-צבי
מתוך תפיסת ההלכה כ'דבר השם' ולא כמענה לצורכי הציבור, התנגד הרב אברהם ישעיהו קרליץ (ה'חזון איש') לצורות ההנצחה הפורמליות-ציבוריות-הלכתיות של השואה, ואף ליום 'תענית ציבור' חד פעמי בתקופת השואה. לדידו חכמי ההלכה בימינו הם נעדרי סמכות לקבוע 'ימי תענית' חדשים, בין השאר משום שהשואה לא היתה אירוע חריג המצריך חשיבה מחדש בתחום הדתי וההלכתי, כי אם שיא משיאי ה'גלות' היהודית. המאמר סוקר את מנעד נימוקיו השונים...

המשך קריאה >>

"החזון וגבולותיו' - ביקורת על ספרו של בנימין בראון, 'החזון איש: הפוסק, המאמין, ומנהיג המהפכה החרדית'.

(מאגר ביבליוגרפי)
שלמה טיקוצינסקי , ביקורת , בית מורשה, ירושלים
ביקורת על ספרו של בנימין בראון 'החזון איש', שעניינה: ערעור ההכרזה על היותו 'מנהיג המהפכה החרדית' ואחראי ל'מהפכת הישיבות והכוללים' בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. הכותב מסתמך על ידע היסטורי ועל עיתונות תקופת המנדט, בדבר הקמת ממסד הישיבות הליטאי הארצישראלי, שהתנהלה ללא קשר ל'חזון איש' ולפעולותיו. גם מעורבותו הציבורית של החזון-איש בסוף ימיו בסוגיות ציבור התנהלה אף היא באורח מנותק מעט ונאיבי, ש...

המשך קריאה >>

בנימין בראון, החזון איש

(מאגר ביבליוגרפי)
קימי קפלן , ביקורת , מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל - החברה ההיסטורית הישראלית
ביקורת על ספרו של בנימין בראון 'החזון איש: הפוסק, המאמין, ומנהיג המהפכה החרדית'. הכותב מתעכב על קטעי הביוגרפיה, ומציין שנדרשים לכך כלים של היסטוריון וביוגרף. למחפשים תמונה ביוגרפית ראויה של החזון איש נכונה אכזבה, אך לעומת זאת למתעניינים בתפיסת עולמו ובמשנתו ההלכתית – קיימת תועלת מרובה. קיים פער בין מרחב ההשפעה של החזון איש כפי שזה מתגלה בספר, לבין החלק האחרון של הכותרת 'מנהיג המהפכה החרדית'. מרחב...

המשך קריאה >>

Amalek's Accomplices' Blaming Zionism for the Holocaust: Anti-Zionist Ultra-Orthodoxy in Israel during the 1980s

(מאגר ביבליוגרפי)
Dina Porat , מאמר
המאמר, היוצא מתוך נקודת הנחה כי ליהדות החרדית בכללה יחס שלילי כלפי הציונות, סוקר את הזרמים השונים ביהדות החרדית בישראל תוך התמקדות בהבחנתן זה מזה בהתאם לחומרת תגובתם למפעל הציוני ולפוליטיקה הישראלית. בעוד מעגלים דוגמת חסידות גור, המזוהה עם אגודת ישראל, והזרם הליטאי, המזוהה עם דגל התורה, נוקטים במעין הבחנה בין תפיסתם האנטי ציונית, דה יורה, ובין השתתפותם, דה פקטו, במסגרת הפוליטית בישראל, הרי שמעגלים...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע