המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

דמוקרטיה מול דעת תורה

(מאגר ביבליוגרפי)
סטנלי מרון , מאמר , יד טבנקין ויד יערי
מאמר המבקש להשוות בין הטוטליטריות של חוגים חרדים ודתיים לאומיים, לפיה 'דעת תורה' היא שחייבת להכריע בכל תחומי החיים, לבין מעמד האייתאללות באיראן. המאמר סוקר את התפתחותה של תפיסת 'דעת תורה', מנתח את עמדתו השכלתנית של הרמב"ם מול עמדתו המיסטית של הרמב"ן, ומתפלמס עם הרבנים חיים דוד הלוי והרב שלמה שאנן המנסים לעגן הלכתית את סמכות 'דעת תורה'. הכותב רואה בגישות אלה 'איראניזציה', ומתריע על סכנתן לדמוקרטיה....

המשך קריאה >>

דעת תורה' מנומקת: הלכה, תיאולוגיה ופוליטיקה במשנת הרב עובדיה יוסף בשאלת החזרת שטחי יהודה, שומרון ועזה

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , המרכז האוניברסיטאי באריאל
המאמר מציג דוגמה חרדית לדעת תורה מנומקת, שאולי קרובה בתצורתה לפסיקת ההלכה בשאלות מדיניות בקרב רבני הציונות־הדתית, אך רחוקה במידה רבה בתכניה ובמסקנותיה מהם. המקרה שבו יעסוק המאמר נקשר בדעת התורה ההלכתית המנומקת שסיפק הרב עובדיה יוסף לחברה הישראלית בסוגיה המצויה בליבת המחלוקת המדינית: שאלת החזרת שטחים תמורת שלום. מסקנת המאמר כי מדובר לא בהכרעה כי אם בהצעה או הרהור סמכותי במתרחש, תוך הותָרה של מרווח...

המשך קריאה >>

דעת תורה – הסמכות הבלתי מסויגת שטוענים לה בעלי ההלכה

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב כ"ץ , מאמר , הקיבוץ המאוחד
המאמר סוקר את השימוש המיוחד של המונח 'דעת תורה' בדוח החרדי האחרון, ומתי החל להסתמן תפקודו החדש של בעל ההלכה. לצורך כך מציג הכותב שני מקרי מבחן: מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ומאבק רבני הונגריה לעצמאות ארגונית אורתודוקסית. המאמר מצביע על מערכת היחסים שבין רבנים לפוליטיקאים המצייתים להם, כתופעה חדשנית ללא תקדים בהיסטוריה היהודית, ובודק את ההצדקה הרעיונית של סמכות זו. הכותב מסיים בעמדתו האישית, ה...

המשך קריאה >>

מ'דעת תורה' ל'דעות תורה': על ריבוי סמכויות רבניות-פוליטיות

(מאגר ביבליוגרפי)
אליאב טאוב , פרק , המכון הישראלי לדמוקרטיה - עם עובד
פרק הדן ב'גדולי התורה' ומעורבותם הפוליטית, שאינה פוגמת במעמדם התורני וההלכתי. כיצד נבנית סמכות אישית פוליטית זו, ובאלו אמצעים היא רוכשת את אימון הציבור? במוקד הדיון: המעבר מ'מועצת גדולי התורה' של אגודת ישראל, שהתאפיינה בהנהגה קולקטיבית חזקה ויציבה, אל עידן אוסף הסמכויות הרבניות האישיות שאין להן בסיס מוסדי של ממש. האמצעים בהם השתמשו סמכויות אלה: הקמת גוף מוסדי של מועצת רבנים הכפוף להוראותיו של ה'גד...

המשך קריאה >>

זכר צדיק לברכה? הרהורים וערעורים על אופני הבניית זכר גדולי התורה החרדיים

(מאגר ביבליוגרפי)
יוחאי חקק , מאמר , אוניברסיטת תל-אביב, החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה
בעשורים האחרונים משגשגת כתיבה חינוכית חרדית העוסקת בחינוך ילדים ובני נוער במיוחד. אחת השאלות העולות ברבים מספרים אלה היא האופן בו נכון לתאר ולהציג את גדולי התורה מהדורות הקודמים, מה צריך לזכור ולהזכיר בנוגע אליהם, ומה והאם ראוי לשכוח ולהשכיח. רבים מהכותבים מבקרים את אופני הכתיבה שהיו נהוגים עד כה ושנטו להציג את גדולי התורה כ“על אנושיים” וכנעדרי חולשות, ותובעים משיקולים חינוכיים לשנות את אופן ייצוג...

המשך קריאה >>

לא מקשה אחת

(מאגר ביבליוגרפי)
נרי הורוביץ , מאמר , הסתדרות המורים בישראל
המאמר טוען כי תנועת ש"ס, בניגוד לסברות פוליטיות ואקדמיות, אינה תופעה חברתית חדשה. זו תנועה דתית חברתית היונקת ממקורות היסטוריים ופוליטיים מגוונים, שהיו סמויים מעיני רוב חוקרי החברה הישראלית. חלק מהכשל להבין את אופיה הדתי וההיסטורי משתקף בדימוייה כתנועה מונוליטית. לאמיתו של דבר, התנועה היא מערכת פדרטיבית עדינה, שגבולותיה מסומנים באמצעות הדגם האגודאי של 'דעת תורה'. במידה רבה תנועת ש"ס ומנהיגותה שואפ...

המשך קריאה >>

חיי יום יום בחברה החרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
צביה גרנפילד , פרק , ידיעות אחרונות וספרי חמד
פרק מתוך ספרה הפולמוסי-עיתונאי של צביה גרינפילד, המתאר מתוך זוית נשית את החברה החרדית 'מבפנים' ומוסר תובנות חשובות על סדר יומם של החרדי והחרדית כפרטים, כמו גם על יחסם לחברה הסובבת ולמערכות השלטון. קדם לכך פרק העוסק בסמכות וב'דעת תורה' על כל היבטיה, בהקמת ש"ס והשלכותיה על הציבוריות החרדית פנימה. הספר כולו סוקר ומבקר בחריפות את התהליך שקרה לחברה הדתית-אורתודוקסית במדינת ישראל החל משנות השבעים, ובמיו...

המשך קריאה >>

מהתבדלות פוליטית להתבצרות תרבותית: החזון איש וקביעת דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל (תרצ"ג-תשי"ד)

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , יד יצחק בן-צבי
הפרק עוסק בדמותו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שהפך למנהיג הבלתי מעורער של החרדיות הארצישראלית בתקופת הקמת המדינה. לאחר סקירת דרכה של החרדיות במאה התשע-עשרה, הוא מבאר את דרך ה'ההתבצרות התרבותית' שהנהיג החזון איש, לפיה אין לנקוט בפעולות קנאיות ובדלניות, כי אם בביסוס החרדיות ומערכותיה בישוב החדש. בין השאר נסקרים יחסיו עם הרב וסרמן ועם האדמו"ר מסאטמר. המאמר מסכם את התגבשות עמדותיו של החזון איש כלפי הציו...

המשך קריאה >>

הרב שך – הערצת הרוח, ביקורת הלאומיות וההכרעות הפוליטיות במדינת ישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , עם עובד ומרכז רבין לחקר ישראל
הפרק מתאר את חייו ומשנתו של הרב אליעזר מנחם מן שך, שלימד תורה במשך כשבעים וחמש שנה, בישיבות בליטא ובישראל, והחל משנות השישים - הסמכות הרוחנית והציבורית העליונה בציבור החרדי-הליטאי. ממפעליו והשפעתו: העצמת חשיבותה של "דעת תורה" וההשקפה התורנית בתודעת הציבור החרדי, הקמת ישיבות רבות בישראל, גיבוש הציבור הליטאי כקבוצה, ייסוד מפלגת 'דגל התורה', עיתון 'יתד נאמן' ומערכת הכשרות 'שארית ישראל'. המאמר סוקר את...

המשך קריאה >>

דוקטרינת 'דעת תורה': שלושה שלבים

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , האוניברסיטה העברית ומכון ון ליר בירושלים
הפרק עוסק בתפיסה החרדית לפיה בסמכותם של 'גדולי התורה' להכריע גם בסוגיות ציבוריות ופוליטיות, כאחת מתופעות המודרנה המרכזיות בציבור האורתודוקסי בעידן החדש. לאחר סקירת המקורות התיאולוגיים, הוא מציע שלושה שלבים בהתפתחותה של זו: במאה התשע-עשרה –שובה של 'האמונה התמימה', במשנתם של ה'חפץ חיים' והרב וסרמן, אחר כך במנהיגותו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי. לאחר השואה – פיתוחה בידי ה'חזון איש', שראה בה נגזרת ישיר...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע