המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

ואהבת לרעך – אם הוא כמוך: הון חברתי של מתנדבים חרדיים בשירות האזרחי

(מאגר ביבליוגרפי)
אסף מלחי , עבודת גמר , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
המחקר מספק הסברים חדשים באשר לתהליך בחירת מסגרת ההתנדבות של מתנדבים חרדים במסגרת השירות האזרחי. נבחנו באופן שיטתי מאפיינים וסוגים שונים של 'הון חברתי' בקרב חרדים מקהילות מגוונות המשרתים במסגרת השירות האזרחי, במטרה לברר מהי מידת השפעתם של סוגי הון זה על בחירת מסגרת השירות של מתנדבים אלו: התנדבות 'מסתגרת' בתוך הקהילה, והתנדבות 'פתוחה' מחוץ לקהילה החרדית בישראל. בנוסף בוחן הכותב את הקשר בין מערך מניע...

המשך קריאה >>

יחסה של החברה החרדית לאדם החריג: מאפקט ה"סטיגמות" לאפקט ה"הסתגלות"

(מאגר ביבליוגרפי)
חפציבה ליפשיץ ורבקה גלובמן , פרק , כרמל - בית איזי שפירא
מטרת הפרק לבדוק את שינוי היחס לאדם החריג בחברה החרדית, מ'אפקט הסטיגמות' ל'אפקט ההסתגלות', בעקבות הקמת המסגרות לטיפול בחריג החרדי בשנים האחרונות. ממצאי המחקר העלו שלושה מוקדים עיקריים כביטוי לתהליך השינוי שחל בטיפול בחריגים במגזר החרדי: 1. שינוי במודעות ובהכרה בקיומם של החריגים, כאשר הסטיגמות פינתה את מקומה להסתגלות. 2. עקרונות טיפול ופתרונות ייחודיים, ביניהם נורמליזציה, אינטגרציה ושילוב על בסיס מג...

המשך קריאה >>

משאבים להתמודדות עם גורמי לחץ ומשברים אצל משפחות יהודיות עם ילדים בעלי מגבלות התפתחותיות

(מאגר ביבליוגרפי)
יונה לייזר , מאמר , אוניברסיטת חיפה
מחקר שבדק גורמי לחץ ומשתנים הקשורים בהסתגלות. המחקר נערך בקרב 82 משפחות חרדיות שלהן ילדים בעלי מוגבלות. נערכו ראיונות עם הורים ומורים, שהתבקשו לדרג את הילדים בסולם דירוג המתייחס ליכולת ההסתגלות שלהם. הממצאים הראו כי משפחות מקבוצת ההסתגלות הנמוכה, בהשוואה לאלו שהפגינו יכולת הסתגלות טובה יותר, חוו הרבה יותר תחושות של חוסר וודאות כלפי העתיד, מחסור בזמן, סטיגמות חברתית, קשיים כספיים ובעיות התנהגות של...

המשך קריאה >>

הצטרפות החרדים לקואליציה הממשלתית לאור תגובתם למלחמת יום הכיפורים

(מאגר ביבליוגרפי)
צ'ארלס-ישעיהו ליבמן , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מאמר המנסה למצוא הסבר להצטרפות אגודת ישראל לקואליציה של מנחם בגין בשנת 1977. הכותב דוחה את פרשנותו של מנחם פרידמן התולה את המהלך בשיקולים כלכליים גרידא, ומציע הסבר במישור האידיאולוגי-רעיוני. לדבריו, לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה תפנית ביחסה של החברה החרדית אל החברה הישראלית הכללית, והיא חשה נושאת באחריות המוסרית לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הטיעון מגובה בציטוטים מאת הרב שך ומנהיגים אגודאיים...

המשך קריאה >>

הגישה הממלכתית של ש"ס ומשמעותה

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
שאלת הכרעותיה האידאולוגיות של ש״ס מצויה בתחום הוויכוח בין גישות מוסדיות לחקר המערכת הפוליטית בישראל לגישות שאפשר לכנותן ׳פוסט־ מוסדיות׳. המאמר מבקש לקדם קריאה משולבת בין הגישה המוסדית ובין הגישה הפוסט־מוסדית במחקר המפלגות בישראל. קריאה זו תקדם את הדיון בהכרעתה האידאולוגית של ש״ס להשתתף בממשלות ישראל ולקבל תפקידים בעלי אחריות מיניסטריאלית, כזו הקובעת לא פעם גם מדיניות ציונית. ממסקנות המאמר: הכרעותי...

המשך קריאה >>

ש"ס, הרב עובדיה יוסף והתהליך המדיני

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות
המאמר עוסק במעמדו של הרב עובדיה יוסף ומעורבותו בחיי מפלגתו כ'פקדון אידאולוגי'. מונח זה מכיל את מכלול העקרונות ופרשנות של טקסטים האמורים לשמש מופת של התנהגות פוליטית רצויה. השימוש ב'פיקדון האידאולוגי' יכול לסייע ליצירת רציפות בהתנהלותן הפוליטית של תנועות סמכותיות, על אף חילופי-הגברי החלים בהנהגתן לאורך זמן. הכותב מציג את משנתו של הרב כ'ריסון באמצעות ההלכה', התנגדות למגמות רדיקליות בעניני שטחים והר...

המשך קריאה >>

הפוסק כתועמלן: הלכה ופופוליזם ביהדות המזרחית בת ימינו

(מאגר ביבליוגרפי)
נסים ליאון , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
המאמר מציע לראות את פוסק ההלכה בן זמננו גם כמי שלוקח לעצמו לעתים את תפקיד תועמלן ההלכה, זה המבקש להראות כיצד 'ההלכה' רלוונטית לאדם המודרני. לשם כך אין הוא נרתע מלנקוט שיטות 'פופוליסטיות', שמטרתן דיאלוג וקשר בלתי–אמצעי עם הציבור. אלה מסייעות לראות בהלכה ובפוסקיה, שיש להם לעתים דימוי ארכאי, מרוחק ומסוגר, מקור חוכמה עדכני, זמין ונגיש. להרחבת טענה זו דן המאמר בשני פוסקים שהשפעתם רבה בעיצוב השיח ההלכתי...

המשך קריאה >>

מר ראובן גורבט

(כללי)

המשך קריאה >>

ד"ר נרי הורוביץ

(כללי)

המשך קריאה >>

בין הפרט לקהילה: דפוסי מגורים של אוכלוסייה חרדית בירושלים

(כתב עת לחקר החברה החרדית)
תקציר: מאמר זה בוחן את דרכי ההתארגנות של אוכלוסייה במרחב. באוכלוסייה החרדית, המורכבת ממגוון זרמים ופלגים, מתגלה הזהות הקהילתית כרכיב מרכזי בארגון הפנימי של שכונות המגורים המסוגרות. העדפות המגורים המוצהרות של האדם החרדי, המבקש לחיות בקרב "דומים" – בני הזרם החרדי שאליו הוא משתייך –  מניעות תהליכים של התקבצות ויוצרות דפוסים שונים של היבדלות. המנגנונים המניעים את הארגון המרחבי נבחנו כאן בשני מקרי...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע