המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

על דמוקרטיה ומדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (במשנת הרב שך)

(מאגר ביבליוגרפי)
משה הלינגר , פרק , המכון הישראלי לדמוקרטיה
הפרק דן בעולם החרדי ויחסו למדינה דמוקרטית וערכיה. הכותב עוקב אחר פועלו של הרב שך, שהיה המנהיג הבולט של עולם הישיבות הליטאיות – המזוהה כ”עולם התורה” החרדי ומנהיגן הפוליטי ברמות שונות של ”אגודת ישראל”, ”דגל התורה” ו”תנועת ש”ס”. המאמר מביא את ביקורתו הגורפת של הרב שך על הדמוקרטיה הליברלית המערבית ועל דמותה של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית. המאמר מצביע על רבדיה השונים של ההתקפה האנטי–דמוקרטית הן במי...

המשך קריאה >>

בין "טבע האישה" ל"מרות הבעל": האידיאולוגיה החינוכית החרדי וגבולות ההשכלה התורנית לבנות

(מאגר ביבליוגרפי)
איריס בראון (הויזמן) , מאמר , מכון ון ליר בירושלים
המאמר מבקש לבחון את התמודדותם של אישים בחברה החרדית האשכנזית עם ההשלכות ה'מסוכנות' של הקניית ידע תורני לנשים, ומהי מערכת ההצדקות וההנמקות הסובבת אותה. במציאות החדשה של לימוד ופרנסת נשים, ולצידו שימור האתוס הישן, מעניין לראות כיצד האידיאולוגיה החרדית עמדה במשימה זו, והמבנה הפטריארכלי של המשפחה החרדית נותר איתן. המאמר בודק את עמדות הפוסקים החרדיים מול פוסקי ימי הביניים, ואף מבחין בין רבני הזרמים הקי...

המשך קריאה >>

קשת התגובות האורתודוקסיות: אשכנזים וספרדים

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , עם עובד ומרכז רבין לחקר ישראל
החרדים הספרדים הם כיום זרם בפני עצמו, העומד בשורה אחת עם דפוסי התגובה השונים כלפי המודרנה שהתפתחו בעדות אשכנז. אימוצה של החרדיות האשכנזית על ידי תנועה השואפת להחיות את המסורת הספרדית, נראית לכאורה כסתירה מיניה וביה. הכותב מתעמת עם החוקרים המציבים במרכז את מסורת רבני המזרח כמתונה יותר מאשר זו האשכנזית. תוך דיון רחב בתיאורית יעקב כ"ץ בדבר 'האורתדוקסיה כתגובה', מציג הכותב את טיעונו המרכזי: כאשר ניצבו...

המשך קריאה >>

מהתבדלות פוליטית להתבצרות תרבותית: החזון איש וקביעת דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל (תרצ"ג-תשי"ד)

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , יד יצחק בן-צבי
הפרק עוסק בדמותו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שהפך למנהיג הבלתי מעורער של החרדיות הארצישראלית בתקופת הקמת המדינה. לאחר סקירת דרכה של החרדיות במאה התשע-עשרה, הוא מבאר את דרך ה'ההתבצרות התרבותית' שהנהיג החזון איש, לפיה אין לנקוט בפעולות קנאיות ובדלניות, כי אם בביסוס החרדיות ומערכותיה בישוב החדש. בין השאר נסקרים יחסיו עם הרב וסרמן ועם האדמו"ר מסאטמר. המאמר מסכם את התגבשות עמדותיו של החזון איש כלפי הציו...

המשך קריאה >>

ואין שיור רק התורה הזאת

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , מאמר , עמותת ארץ אחרת
המאמר משרטט את קווי היסוד של ה'השקפה' החרדית מאז השואה, והתמודדות העולם החרדי עם המודרנה, עם החילון, עם הציונות, עם השואה ועם המדינה. המאמר פותח בתזת 'ירידת הדורות' העומדת מאחורי כל שמרנות, ומברר את השמרנות ההלכתית ושלילת הרפורמה והמודרניזציה של ההלכה, כמו גם השמרנות האמונית ואידיאל ה'אמונה התמימה'. כמו כן עוסק המאמר במשנתם של החזון איש, הרב וולבה, בענין הגיוס, במגמות ההחמרה, וכן בעמדות יסוד כלפי...

המשך קריאה >>

הרב שך – הערצת הרוח, ביקורת הלאומיות וההכרעות הפוליטיות במדינת ישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , עם עובד ומרכז רבין לחקר ישראל
הפרק מתאר את חייו ומשנתו של הרב אליעזר מנחם מן שך, שלימד תורה במשך כשבעים וחמש שנה, בישיבות בליטא ובישראל, והחל משנות השישים - הסמכות הרוחנית והציבורית העליונה בציבור החרדי-הליטאי. ממפעליו והשפעתו: העצמת חשיבותה של "דעת תורה" וההשקפה התורנית בתודעת הציבור החרדי, הקמת ישיבות רבות בישראל, גיבוש הציבור הליטאי כקבוצה, ייסוד מפלגת 'דגל התורה', עיתון 'יתד נאמן' ומערכת הכשרות 'שארית ישראל'. המאמר סוקר את...

המשך קריאה >>

החמרה: חמישה טיפוסים מן העת החדשה

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , מאמר , אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למשפטים
מחקר אודות מגמות ההחמרה ההלכתית בדורות האחרונים, אודות מובילי המגמה, שיטתם ומניעיהם, והרעיונות העומדים מאחורי תפיסתם ההלכתית. במוקד המאמר: טיפולוגיה של חמשה טיפוסי 'מחמירים': החת"ם סופר, ר' צבי אלימלך מדינוב, ר' יוסף יוזל הורוויץ מנוברדוק, ר' יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק והחזון איש. הכותב מפריד איש איש ומניעיו להחמרה, ומציג את פניה המורכבות של נטייה זו. ממסקנות המאמר: החמרה אינה נטייה הצומחת מן הטק...

המשך קריאה >>

החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , ספר , האוניברסיטה העברית בירושלים, מאגנס
מונוגרפיה מקיפה על ר' אברהם ישעיהו קרליץ, ה'חזון איש' (1953-1878), שנודע כמי שהתווה את דרכה של היהדות החרדית בתקופה המכרעת שלאחר השואה וקום המדינה, ופיתח את הקו האידאולוגי הפרגמטי: 'התבצרות תרבותית' סביב מוסדות הדת והחינוך. הספר מציג ומנתח את פועלו של החזון איש בכל התחומים שבהם הטביע חותם: קורות חייו בליטא ובארץ ישראל, יסודות השקפתו ואמונתו, פולמוסו עם תנועת המוסר, עמדותיו בעניינים ציבוריים והתמור...

המשך קריאה >>

דוקטרינת 'דעת תורה': שלושה שלבים

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , האוניברסיטה העברית ומכון ון ליר בירושלים
הפרק עוסק בתפיסה החרדית לפיה בסמכותם של 'גדולי התורה' להכריע גם בסוגיות ציבוריות ופוליטיות, כאחת מתופעות המודרנה המרכזיות בציבור האורתודוקסי בעידן החדש. לאחר סקירת המקורות התיאולוגיים, הוא מציע שלושה שלבים בהתפתחותה של זו: במאה התשע-עשרה –שובה של 'האמונה התמימה', במשנתם של ה'חפץ חיים' והרב וסרמן, אחר כך במנהיגותו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי. לאחר השואה – פיתוחה בידי ה'חזון איש', שראה בה נגזרת ישיר...

המשך קריאה >>

לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית? דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , ספר , המכון הישראלי לדמוקרטיה
ל"גדול הדור" של הזרם הליטאי יש מעמד נכבד במרקם החברה החרדית, במיוחד בשאלות של מדיניות ושל 'השקפה' (אידאולוגיה). בדור הבא יעמדו לפניו כמה הכרעות חשובות, ובראשן סוגיות שילובם של בני ישיבות בשירות צבאי (או אזרחי חלופי) ושל אברכים בשוק העבודה. ככל שגדל כוחם של החרדים בחברה הישראלית, כך עולה חשיבותן של שאלות אלה - ושל מי שישפיעו על הכרעתן. הרב אלישיב איננו איש של 'השקפה', ועיקר מעייניו נתונים לפסיקת הה...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע