המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

הצטרפות החרדים לקואליציה הממשלתית לאור תגובתם למלחמת יום הכיפורים

(מאגר ביבליוגרפי)
צ'ארלס-ישעיהו ליבמן , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מאמר המנסה למצוא הסבר להצטרפות אגודת ישראל לקואליציה של מנחם בגין בשנת 1977. הכותב דוחה את פרשנותו של מנחם פרידמן התולה את המהלך בשיקולים כלכליים גרידא, ומציע הסבר במישור האידיאולוגי-רעיוני. לדבריו, לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה תפנית ביחסה של החברה החרדית אל החברה הישראלית הכללית, והיא חשה נושאת באחריות המוסרית לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הטיעון מגובה בציטוטים מאת הרב שך ומנהיגים אגודאיים...

המשך קריאה >>

מקטוביץ עד ה' באייר

(מאגר ביבליוגרפי)
צבי וינמן , ספר , הוצאת ותיקין
חיבור אנטי ממסדי, הסוקר בביקורתיות את 'אגודת ישראל' והחלטותיה ההיסטוריות. חלקו הראשון עוסק ב'מועצת גדולי התורה' וכיצד נבחרו חבריה והתקבלו החלטותיה. בהמשך מטפל החיבור בלגיטימציה ההלכתית והרעיונית להשתתפות בבחירות. ממסקנות החיבור: בכל הקשור להצטרפותה של אגודת ישראל לכנסת הראשונה ולממשלת בן גוריון, נעשו הדברים ללא החלטה מפורשת של ה'מועצת'. הכותב מסיק כי 'אגודת ישראל' ההיסטורית חוסלה בה' באייר תש"ח, ע...

המשך קריאה >>

ה"יוניות" של ש"ס – דימוי ומציאות

(מאגר ביבליוגרפי)
תמר הרמן ואפרים יער , פרק , ידיעות אחרונות וספרי חמד
הכותבים מנסים לחלוק על הדעה כי ש"ס היא מפלגה חרדית-יונית. המיתוס מתבסס כמעט לחלוטין על פסיקתו של הרב עובדיה יוסף משנת 1979 כי בתנאים מסוימים מותר להחזיר שטחים. הפסיקה הזו התייחסה לחצי האי סיני בלבד, והרב סירב לשוב ולהחיל אותה על הגדה המערבית. יתר על כן, הפסיקה נבעה מתפיסה מסורתית יהודית שאין להתגרות בגויים, ולא משיקולים מוסריים בעלי אופי אוניברסלי. בכנסת תמכה ש"ס במהלכי שלום רק כאשר אלה היו ביוזמת...

המשך קריאה >>

היהודים הדתיים והעיתונות הישראלית בעקבות הבחירות של שנת 1988

(מאגר ביבליוגרפי)
שמואל היילמן , פרק , כתר
למרות כותרתו, עוסק המאמר ביחסה של העיתונות הישראלית הכללית כלפי החרדים ועמדותיהם סביב בחירות 1988, ועליית כוחם בכנסת בעקבות הבחירות. המאמר טוען כי קיים בעיתונות הישראלי עיוות כפול של החיים הדתיים, הדגשת הדרמטי, המשתנה והבלתי צפוי. המשל העומד במרכז הטיעון הוא: 'כלב נשך אדם' אינה ידיעה מעניינת, אך 'אדם הנשך כלב' מושכת תשומת לב. לאור זאת סוקר הכותב את עיתונות התקופה, שהתמקדה ב'הם' הכוללני כלפי החרדים...

המשך קריאה >>

"יהודים העיירה בוערת" יהדות התורה בין בחירות 1999 ל בחירות 21

(מאגר ביבליוגרפי)
נרי הורביץ , ספר , מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות
מטרת המחקר היא לסקור את ההתפתחויות הפוליטיות והאלקטורליות בחברה החרדית בין הבחירות לכנסת ב- 1999 לבין הבחירות לראשות הממשלה ב2001. הפוליטיקה החרדית בכלל ומפלגת יהדות התורה המאוחדת בפרט כמעט ולא נחקרו. עובדה זו מפתיעה על רקע רציפות מוסדית גבוהה והמשכיות בדפוסי הפעולה נוכח סביבה משתנה. המחקר מציב את הפוליטיקה החרדית ככזו המצויה בעומס גובר, תוצר של תהליכים פנימיים וחיצוניים. התהליכים הפנימיים הנובעים...

המשך קריאה >>

פרק ה': בחירות ואורחות חיים

(חדשות ואירועים)
כגענסנדעעגזדגד 

המשך קריאה >>

השתקפות תרבויות משנה בקריקטורה הפוליטית בעיתונות העברית

(מאגר ביבליוגרפי)
לימור אלקלעי , עבודת דוקטור , אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה למדעי המדינה
המחקר בוחן את השתקפותן של תרבויות משנה מובחנות באמצעי התקשורת הישראלים, באמצעות מקרה הבוחן של חרדים, ערבים, מתנחלים, ציונות דתית, עולים חדשים ומזרחיים. הנחת היסוד היא שהקריקטורה הפוליטית משפיעה על דעת הקהל, גם אם לא ניתן למדוד את היקפה של השפעה זו. למרות השערות המחקר, הממצאים ביחס לחרדים הפתיעו גם את החוקרת: החרדים הם ה'אחר' האולטימטיבי המשמעותי ביותר בחברה היהודית. על רקע היותם תרבות נגד ועליית כ...

המשך קריאה >>

ש"ס - ליכוד עם כיפה? מחקר השוואתי על תהליכי שינוי במפלגות דתיות בישראל ובטורקיה

(מאגר ביבליוגרפי)
סולטן טפה ורוני באום , פרק , המכון הישראלי לדמוקרטיה
הפרק עוסק בתנועת ש"ס שהפכה למפלגה השלישית בגודלה בבחירות בשנת 2006, לאחר ששילשה את כוחה בפרק זמן של כעשרים שנה. כיצד עשתה זאת? הטענה המרכזית היא שלא ניתן לענות על השאלה בלא להביא בחשבון את הגורמים הפנימיים (מנהיגות, אידיאולוגיה, פעילות קהילתית) והחיצוניים (מדיניות ניאו-ליברלית, מערכת הבחירות) אשר השפיעו על ביצועי ש"ס במערכת הבחירות 2006. המחקר, שנעשה בהשוואה למפלגות פרו-איסלאמיות בטורקיה, מראה שהי...

המשך קריאה >>

קמעות וליברליזם פוליטי: הארגון המושגי של המציאות והלגיטימציה של המדינה על פי תנועת ש"ס

(מאגר ביבליוגרפי)
שלמה פישר , פרק , מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד
הפרק מבקש לטעון כי האתגר שמציבה תנועת ש"ס בפני החברה הישראלית שייך לסוג 'הקונפליקט הבסיסי', שמשמעו ויכוח בדבר הבנת המפה הקוגנטיבית עצמה וההסכמות המארגנות את המציאות החברתית. ש"ס מציבה מערכת של קטגוריות אלטרנטיביות להבנת המציאות החברתית בישראל וארגונה. נקודת המוצא של הדיון: 'פולמוס הקמעות' שהתקיים בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1998. המאמר דן בשיח של ש"ס מול יריביה, במשמעות הליברליזם על פי תופעת...

המשך קריאה >>

החברה הדתית והחרדית בישראל לאחר הבחירות לכנסת ה- 12: מגמות ותהליכים

(מאגר ביבליוגרפי)
מנחם פרידמן , מאמר , צה"ל - המטה הכללי, קצין חינוך ראשי
המאמר דן במצבה של החברה הדתית והחרדית בישראל לאחר הבחירות לכנסת ה-12, ששיקפו לדברי המחבר את התעצמותה של החברה החרדית. החידוש בבחירות אלה היה כניסתה של 'דגל התורה', שפרשה מ'אגודת ישראל' תחת ניצוחו של הרב שך. לצד זאת טוען המחבר כי ההישגים מלווים במשבר פנימי בין המפלגות החרדיות לבין עצמן, המבטאים את בעיות היסוד של היהדות החרדית ואת זיקתה לעולם היהודי המודרני – בעיות שטרם ניתן להן פתרון. המאמר מרחיב ב...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע