המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

הצטרפות החרדים לקואליציה הממשלתית לאור תגובתם למלחמת יום הכיפורים

(מאגר ביבליוגרפי)
צ'ארלס-ישעיהו ליבמן , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מאמר המנסה למצוא הסבר להצטרפות אגודת ישראל לקואליציה של מנחם בגין בשנת 1977. הכותב דוחה את פרשנותו של מנחם פרידמן התולה את המהלך בשיקולים כלכליים גרידא, ומציע הסבר במישור האידיאולוגי-רעיוני. לדבריו, לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה תפנית ביחסה של החברה החרדית אל החברה הישראלית הכללית, והיא חשה נושאת באחריות המוסרית לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הטיעון מגובה בציטוטים מאת הרב שך ומנהיגים אגודאיים...

המשך קריאה >>

דעת תורה – הסמכות הבלתי מסויגת שטוענים לה בעלי ההלכה

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב כ"ץ , מאמר , הקיבוץ המאוחד
המאמר סוקר את השימוש המיוחד של המונח 'דעת תורה' בדוח החרדי האחרון, ומתי החל להסתמן תפקודו החדש של בעל ההלכה. לצורך כך מציג הכותב שני מקרי מבחן: מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ומאבק רבני הונגריה לעצמאות ארגונית אורתודוקסית. המאמר מצביע על מערכת היחסים שבין רבנים לפוליטיקאים המצייתים להם, כתופעה חדשנית ללא תקדים בהיסטוריה היהודית, ובודק את ההצדקה הרעיונית של סמכות זו. הכותב מסיים בעמדתו האישית, ה...

המשך קריאה >>

מ'דעת תורה' ל'דעות תורה': על ריבוי סמכויות רבניות-פוליטיות

(מאגר ביבליוגרפי)
אליאב טאוב , פרק , המכון הישראלי לדמוקרטיה - עם עובד
פרק הדן ב'גדולי התורה' ומעורבותם הפוליטית, שאינה פוגמת במעמדם התורני וההלכתי. כיצד נבנית סמכות אישית פוליטית זו, ובאלו אמצעים היא רוכשת את אימון הציבור? במוקד הדיון: המעבר מ'מועצת גדולי התורה' של אגודת ישראל, שהתאפיינה בהנהגה קולקטיבית חזקה ויציבה, אל עידן אוסף הסמכויות הרבניות האישיות שאין להן בסיס מוסדי של ממש. האמצעים בהם השתמשו סמכויות אלה: הקמת גוף מוסדי של מועצת רבנים הכפוף להוראותיו של ה'גד...

המשך קריאה >>

מקטוביץ עד ה' באייר

(מאגר ביבליוגרפי)
צבי וינמן , ספר , הוצאת ותיקין
חיבור אנטי ממסדי, הסוקר בביקורתיות את 'אגודת ישראל' והחלטותיה ההיסטוריות. חלקו הראשון עוסק ב'מועצת גדולי התורה' וכיצד נבחרו חבריה והתקבלו החלטותיה. בהמשך מטפל החיבור בלגיטימציה ההלכתית והרעיונית להשתתפות בבחירות. ממסקנות החיבור: בכל הקשור להצטרפותה של אגודת ישראל לכנסת הראשונה ולממשלת בן גוריון, נעשו הדברים ללא החלטה מפורשת של ה'מועצת'. הכותב מסיק כי 'אגודת ישראל' ההיסטורית חוסלה בה' באייר תש"ח, ע...

המשך קריאה >>

על דמוקרטיה ומדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (במשנת הרב שך)

(מאגר ביבליוגרפי)
משה הלינגר , פרק , המכון הישראלי לדמוקרטיה
הפרק דן בעולם החרדי ויחסו למדינה דמוקרטית וערכיה. הכותב עוקב אחר פועלו של הרב שך, שהיה המנהיג הבולט של עולם הישיבות הליטאיות – המזוהה כ”עולם התורה” החרדי ומנהיגן הפוליטי ברמות שונות של ”אגודת ישראל”, ”דגל התורה” ו”תנועת ש”ס”. המאמר מביא את ביקורתו הגורפת של הרב שך על הדמוקרטיה הליברלית המערבית ועל דמותה של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית. המאמר מצביע על רבדיה השונים של ההתקפה האנטי–דמוקרטית הן במי...

המשך קריאה >>

היסטוריה וגאולה: ביטויים למשיחיות יהודית אורתודוקסית בתום מלחמת העולם השנייה

(מאגר ביבליוגרפי)
גרשון גרינברג , פרק , יד ושם
הפרק עוסק בתגובות לשואה מצד רבני היהדות החרדית, ובמשמעותן של תגובות אלה. שלוש סוגי פרשנות לשואה הציבו גדולי החרדים: 1. גאולה באמצעות פעולה היסטורית קיבוצית. 2. גאולה ללא פעולה היסטורית. 3. גאולה ופעולה היסטורית, במיוחד על פי תנועת המוסר וחב"ד. לפי התפיסה האחרונה, הקטסטרופה והגאולה קשורות זו לזו על ידי התשובה של מעלה, ועל כן קיימת קריאה ליחיד להרהר בתשובה עליונה זו ולהיענות לה, ועל ידי כך למצוא את...

המשך קריאה >>

קיבוץ חפץ־חיים של פועלי אגודת ישראל נוכח השואה

(מאגר ביבליוגרפי)
עדה גבל , עבודת גמר , אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
עבודת מחקר על קיבוץ חפץ-חיים של פועלי אגודת ישראל, שהוקם בשנת 1933 בידי עולי גרמניה. הקיבוץ עלה לקרקע של הקרן הקיימת, והדבר היה שנוי במחלקת בקרב ההנהגה החרדית דאז. המחקר חוקר את יחודו האידיאולוגי, ההטרוגניות של חבריו, ומבקש לחקור את אופי העולים והצלחת קליטתם. בתוך כך נחקרת פשרת ילדי טהרן שנת 1943, שהקיבוץ עמד אז במרכזה של סערה ציבורית. ממסקנות המחקר: יחסם של חברי חפץ חיים אל צורת ההתיישבות הקיבוצי...

המשך קריאה >>

פוליטיקה ומסורת: אגודת ישראל בפולין 1916-1939

(מאגר ביבליוגרפי)
גרשון בקון , ספר , מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
הספר עוסק בתולדותיה של 'אגודת ישראל', הארגון העולמי של החרדים שנוסד בשנת 1912. בין שתי מלחמות העולם הפך הסניף הפולני לגדול ולחשוב שבסניפי התנועה, ובתקופה זו פעלה אגודת ישראל בפולין בזירה הארצית וזכתה למעמד בכיר בין המפלגות היהודיות המובילות. המחקר מראה שהמבנה הארגוני והפעילות הפוליטית של 'אגודת ישראל' דומים בהיבטים רבים לאלה של המפלגות החילוניות. עם זאת, היו מגמות ייחודיות שאפיינו את האידיאולוגיה...

המשך קריאה >>

חיקוי ושלילה: אגודת ישראל והתנועה הציונית (1939-1912)

(מאגר ביבליוגרפי)
גרשון בקון , פרק , יד יצחק בן-צבי
הפרק עוסק בהיסטוריה של 'אגודת ישראל', כניגוד הקוטבי לציונות אך גם כמי שאימצה אלמנטים רבים מן התנועה הציונית ומהתנהלותה הפוליטית. הכותב מונה סיבות היסטוריות לחיקוי זה, בוחן את ממדיו ואת אופיו, את גורמי התחרות ואת נסיונות מניעת הסחף במחנה החרדי לכיוון הציונות. אגודת ישראל, תוך הסתייגויות מסוימות, השתתפה בבריתות פוליטיות, בסיעות פרלמנטריות ובקואליציות קהילתיות עם היריב הציוני. יחסי שיתוף מעשיים אלה ה...

המשך קריאה >>

אזרחים בשכונות הספר הצפוניות של ירושלים

(מאגר ביבליוגרפי)
משה ארנולד , מאמר , יד יצחק בן-צבי, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן אוניברסיטת תל- אביב - העמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי
פרק העוסק באזרחים בשכונות הצפון בירושלים בימי מלחמת העצמאות – תש"ח, בתוך כך ביהדות החרדית בירושלים בימי המלחמה. מתוך מקורות ארכיוניים מציג הכותב נתונים בדבר השתתפותם של אנשי אגודת ישראל בלחימה ובתפקידים אחרים עקב שעת החרום. כמו כן מופיעים נתונים על פרשת גיוס תלמידי הישיבות בירושלים, אופי הישיבות השונות בירושלים, המגעים הפוליטיים, עמדת הרבנים ועמדת התלמידים, סוגי השירות וקורות הפטור שניתן אז לתלמיד...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע