המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

קצבאות הילדים והילודה בישראל: ממצאים ראשונים

(מאגר ביבליוגרפי)
יורם מישר וצ'ארלס מנסקי , מאמר , עם עובד בשיתוף האגודה הישראלית לכלכלה
בדיקה ראשונה מסוגה שהתקיימה בשנת 2000 בדבר הקשר שבין קצבאות הילדים, שהחלו בישראל בשנות ה-70, לבין דפוסי הילודה. הממצא הבולט: גידול ניכר במספר הילדים של נשים אשכנזיות חרדיות בין התקופה שלפני מתן הקצבאות ואחריה. נתון חשוב אחר: בניגוד לתפיסה המקובלת שהחרדים מעולם לא השתמשו באמצעי מניעה, הנתונים מורים כי בקרב נשים חרדיות אשכנזיות שנישאו לפני 1955 שיעור הפריון היה ברמה דומה מאד לזו של נשים אשכנזיות לא...

המשך קריאה >>

כיצד מחזירים בתשובה-אסטרטגיות שיח אצל אמנון יצחק

(מאגר ביבליוגרפי)
מלכה מוצ'ניק , מאמר , הוצאת צבעונים
המאמר מבקש להציג אחדות מן האסטרטגיות של השיח המיוחד שמטרתו להחזיר את ההמונים בתשובה, ומתרכז בדבריו של הרב אמנון יצחק הידוע. על רקע חקר הרטוריקה בעולם המערבי, מנסה המאמר לבדוק את דרכי השכנוע של המחזירים בתשובה, סוגי הטיעון, התמודדות עם תגובות, טכניקות של שידול, כגון מבנה 'הנחה-מסקנה', שימושים בציטטות, בסיפורים ובשאלות רטוריות. החוקרת מציינת כי הרב אמנון יצחק ממעט להשתמש בפסוקים מן המקורות, ומשערת כ...

המשך קריאה >>

הרהורים על פמיניזם ורב-תרבותיות

(מאגר ביבליוגרפי)
סוזן מולר-אוקין , מאמר , האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס בשיתוף האגודה הישראלית למדע המדינה
המאמר דן בקונפליקט הקיים בין מימוש הזכויות של המיעוט התרבותי לבין מימוש הזכויות הפמיניסטיות, כקונפליקט שממעטים לעסוק בו (בשנת 1998). טענת הכותבת היא כי אם קיימים קונפליקטים בין תביעות פמיניסטיות לבין תביעות למתן זכויות לקבוצה מסוימת, קיימת סבירות גבוהה שתביעות קהילתיות לזכויות הקבוצה יתנגשו ביעדי הפמיניזם, וממילא בערכי הליברליזם. אחת הדוגמאות לכך היא טיעונים ליברליים של רב-תרבותיות הנוגעים לחברה ה...

המשך קריאה >>

הצטרפות החרדים לקואליציה הממשלתית לאור תגובתם למלחמת יום הכיפורים

(מאגר ביבליוגרפי)
צ'ארלס-ישעיהו ליבמן , מאמר , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מאמר המנסה למצוא הסבר להצטרפות אגודת ישראל לקואליציה של מנחם בגין בשנת 1977. הכותב דוחה את פרשנותו של מנחם פרידמן התולה את המהלך בשיקולים כלכליים גרידא, ומציע הסבר במישור האידיאולוגי-רעיוני. לדבריו, לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה תפנית ביחסה של החברה החרדית אל החברה הישראלית הכללית, והיא חשה נושאת באחריות המוסרית לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הטיעון מגובה בציטוטים מאת הרב שך ומנהיגים אגודאיים...

המשך קריאה >>

ד"ר נרי הורוביץ

(כללי)

המשך קריאה >>

דעת תורה – הסמכות הבלתי מסויגת שטוענים לה בעלי ההלכה

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב כ"ץ , מאמר , הקיבוץ המאוחד
המאמר סוקר את השימוש המיוחד של המונח 'דעת תורה' בדוח החרדי האחרון, ומתי החל להסתמן תפקודו החדש של בעל ההלכה. לצורך כך מציג הכותב שני מקרי מבחן: מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ומאבק רבני הונגריה לעצמאות ארגונית אורתודוקסית. המאמר מצביע על מערכת היחסים שבין רבנים לפוליטיקאים המצייתים להם, כתופעה חדשנית ללא תקדים בהיסטוריה היהודית, ובודק את ההצדקה הרעיונית של סמכות זו. הכותב מסיים בעמדתו האישית, ה...

המשך קריאה >>

מ'דעת תורה' ל'דעות תורה': על ריבוי סמכויות רבניות-פוליטיות

(מאגר ביבליוגרפי)
אליאב טאוב , פרק , המכון הישראלי לדמוקרטיה - עם עובד
פרק הדן ב'גדולי התורה' ומעורבותם הפוליטית, שאינה פוגמת במעמדם התורני וההלכתי. כיצד נבנית סמכות אישית פוליטית זו, ובאלו אמצעים היא רוכשת את אימון הציבור? במוקד הדיון: המעבר מ'מועצת גדולי התורה' של אגודת ישראל, שהתאפיינה בהנהגה קולקטיבית חזקה ויציבה, אל עידן אוסף הסמכויות הרבניות האישיות שאין להן בסיס מוסדי של ממש. האמצעים בהם השתמשו סמכויות אלה: הקמת גוף מוסדי של מועצת רבנים הכפוף להוראותיו של ה'גד...

המשך קריאה >>

מקטוביץ עד ה' באייר

(מאגר ביבליוגרפי)
צבי וינמן , ספר , הוצאת ותיקין
חיבור אנטי ממסדי, הסוקר בביקורתיות את 'אגודת ישראל' והחלטותיה ההיסטוריות. חלקו הראשון עוסק ב'מועצת גדולי התורה' וכיצד נבחרו חבריה והתקבלו החלטותיה. בהמשך מטפל החיבור בלגיטימציה ההלכתית והרעיונית להשתתפות בבחירות. ממסקנות החיבור: בכל הקשור להצטרפותה של אגודת ישראל לכנסת הראשונה ולממשלת בן גוריון, נעשו הדברים ללא החלטה מפורשת של ה'מועצת'. הכותב מסיק כי 'אגודת ישראל' ההיסטורית חוסלה בה' באייר תש"ח, ע...

המשך קריאה >>

גילוי מוקדם של סרטן השד בקהילה החרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
חיה הלר , סקירה , האגודה למלחמה בסרטן בישראל
מאמר הסוקר את מידת המודעות והפניה לטיפול בנושא סרטן השד בקהילה החרדית, נכון לשנת 2002. הכותבת, מייסדת 'בית נתן' - מרכז להסברה וליווי נשים חרדיות בתחום זה, מפרטת על תהליך המודעות וההיענות החרדית לנושא, בהדרגה ובאיטיות עקב רגישויות חברתיות ודתיות, וערכי הצניעות שמנעו פרסומים המכילים את המילה 'שד'. לאחר שרשויות הרפואה מצאו שנשים חרדיות עקב אי מודעותן הגיעו לטיפול רק בשלב מאוחר של המחלה, הוחלט להקים מ...

המשך קריאה >>

על דמוקרטיה ומדינת ישראל כמדינה דמוקרטית (במשנת הרב שך)

(מאגר ביבליוגרפי)
משה הלינגר , פרק , המכון הישראלי לדמוקרטיה
הפרק דן בעולם החרדי ויחסו למדינה דמוקרטית וערכיה. הכותב עוקב אחר פועלו של הרב שך, שהיה המנהיג הבולט של עולם הישיבות הליטאיות – המזוהה כ”עולם התורה” החרדי ומנהיגן הפוליטי ברמות שונות של ”אגודת ישראל”, ”דגל התורה” ו”תנועת ש”ס”. המאמר מביא את ביקורתו הגורפת של הרב שך על הדמוקרטיה הליברלית המערבית ועל דמותה של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית. המאמר מצביע על רבדיה השונים של ההתקפה האנטי–דמוקרטית הן במי...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע