המרכז לחקר החברה החרדית – כתב העת לחקר החברה החרדית
ראשי >> 
כתב העת לחקר החברה החרדית >> תועלות אג"ח חברתית

תועלות אג"ח חברתית

תועלות אג"ח חברתית להורדת רמת האבטלה בקרב חרדים


מאת: יהודית קאהן, דורון לביא, יואב פישר

יהודית קאהן*,  דורון לביא*, יואב פישר**
*המכללה האקדמית תל-חי    ** קבוצת פארטו

[email protected], [email protected], [email protected] 

חקר החברה החרדית, כרך 3, תשע"ו 2015/2014 (אוקטובר 2015): 25-1
להורדת קובץ המאמר המלא


תקציר:

אִגרות-חוב (אג"ח) חברתיות הן כלי פיננסי חדשני שנועד לענות על חוסר היעילות שבמימון הציבורי של שירותים חברתיים, וליצור מקורות-מימון נוספים לפרויקטים חברתיים. אג"ח חברתית היא מודל לפיו הממשלה מגייסת הון ממשקיעים (לרוב קרנות פילנתרופיות) ומתחייבת לתגמל את המשקיע כספית, בתנאי שהמיזם החברתי יעמוד ביעדים החברתיים שהוגדרו לו מראש, כך שתובטח תמורה להוצאת הממשלה. מטרת המחקר הנוכחי היא לאמוד את התמורה הכלכלית הכוללת לממשלת-ישראל כתוצאה מהנפקת אג"ח חברתיות לעידוד תעסוקת חרדים. ראשית המחקר העריך כיצד תשפיע הכשרת גברים חרדים בתחום ההיי-טק על שוק העבודה המקומי. שנית הוא אמד את הכדאיות הכלכלית, קרי: החיסכון הצפוי בעלויות עבור ממשלת-ישראל. על פי תוצאות המחקר, התועלת הכלכלית הכוללת מגבר חרדי בוגר התכנית שישתלב בהצלחה בעבודה, תעמוד על 7,785 ₪ לחודש. עיקר התועלת הכלכלית שתתקבל – בשיעור של כ-70% - היא תוצאה של תרומה לכלכלה הלאומית, בעוד שכ-20.5% ו-9.5% מן התועלת הכלכלית, נובעים מתרומת-מס ישירה ומחיסכון ממשלתי מהפחתת הטבות, בהתאמה. עוד עולה מן התוצאות כי עידוד תעסוקה חרדית בתחום ההיי-טק, יביא תועלת נטו לכלכלה הישראלית ויישא סיכון נמוך לפגיעה בשוק העבודה הנוכחי. מאחר והמחקר לא הביא בחשבון השפעות עקיפות, תהיה התועלת האמִתית לכלכלה מעלייה בתעסוקת חרדים, אף גבוהה מן התועלת המחושבת.

Unemployment among Ultra-Orthodox Jews in Israel: Can Social Impact Bonds bring a solution?
Yehudith Kahn*, Doron Lavi*, Yoav Fisher**
*Tel Hai Academic College   **Pareto Group
[email protected], [email protected], [email protected]
 
Abstract
A Social Impact Bond (SIB) is an innovative financial tool designed to resolve the lack of efficacy in the public financing of social services and to create additional sources of funding for various social projects. SIB is a model through which non-governmental actors raise capital from private sources (mostly philanthropic foundations) and rewards the investors financially if pre-defined social objectives are met. The purpose of this study is to examine the use of SIB's for the encouragement of ultra-orthodox employment and evaluate its economic return to the Israeli government. First, the research evaluates the expected impact of training ultra-orthodox men for the high-tech sector in the local labor market. Second, the economic profitability is measured through the expected cost savings for the Israeli government and economic impact on the national product.
Keywords: high-tech sector; labor participation; social impact bonds; ultra-orthodox; unemployment.


מבוא

אג"ח חברתית היא כלי פיננסי חדש המיועד לשיתוף-פעולה חוצה-מגזרים, ומטרתה להגדיל את כמות הכסף המופנית לפעילויות חברתיות. היא משלבת פעילות פילנתרופית, יזמוּת חברתית,  ניהול ביצועים ותכניות פיננסיות חברתיות (Warner, 2012). האג"ח החברתית מתארת צורה של תשלום כספי על פי תוצאות. הכסף מגויס מספקי-שירותים ללא כוונות רווח וממשקיעים פרטיים, והוא מיועד להשקעה פיננסית בתכניות של התערבות חברתית לשיפור תוצרים חברתיים מבוקשים (Butler, Bloom & Rudd, 2013; Warner, 2012). אג"ח חברתית שונה מאג"ח קונבנציונלית בכך שהיא "חוזה" ביצוע" ומבוססת על הערכת שווי כלכלי של  מדדים שנקבעו מראש.

 באופן אידיאלי, האג"ח החברתית מעבירה את הסיכון הכספי מן הסקטור הציבורי אל כתפי משקיעים מן הסקטור הפרטי, ומושכת השקעות מקרנות המוכנות להשקיע בהתערבות חברתית. שיתוף הפעולה בין הסקטורים השונים מעודד התייחסות לבעיות החברתיות שאתן הממשלה מתמודדת (Mahoney et al., 2009). האג"ח החברתית מגדירה מראש את משך פעילותה, אך אינה מבטיחה שיעור קבוע של החזר כספי למשקיעים בתום התקופה (Warner, 2012). כשההתערבויות החברתיות נעשות באופן אפקטיבי, הן עשויות לחסוך כסף לממשלה בכך שהן מפחיתות את הסכומים שהיא היתה מוציאה על ההתערבויות החברתיות, ובד בבד הן משיגות יתרונות חברתיים שונים. הכסף שהממשלה חוסכת כתוצאה מכך, מוחזר למשקיעים הפרטיים. אם המטרות החברתיות לא הושגו, ואם הממשלה לא חסכה בהוצאות החברתיות שהיתה אמורה לחסוך בזכות האג"ח החברתית, יפסידו המשקיעים את כספם (Butler, Bloom & Rudd, 2013; Dicker, 2011; Warner, 2012; Cullen, Jonson & Eck, 2012; Liebman, 2011). האג"ח החברתית שונה מהתערבות חברתית של קרנות פילנתרופיות וארגונים ללא כוונות רווח. לקרנות פילנתרופיות אין המשאבים הדרושים למימון פעילויות חברתיות כפי שיש לממשלה. בנוסף, לא ניתן להבטיח מימון רציף לפרויקט המבוסס על מימון פילנתרופי (Callanan & Law, 2012; Baliga, 2013). כדי ליישם פעילות חברתית, נדרש מימון ממשלתי מעבר לתרומות של קרנות פילנתרופיות. מחקרים רבים הראו כי התערבות חברתית למען חסרי-בית למשל, נמצאה אפקטיבית בהתמודדות עם תופעה זו והפחיתה את העלויות הכספיות החיצוניות שהיו כרוכות בה (Callanan & Law, 2012). מצד אחד, מודל האג"ח החברתית מאפשר להשיג מטרות חברתיות ולהגדיל את הסיכוי לקבלת החזר ההשקעה ולהמשך הפעילות החברתית לאורך זמן. מצד שני, פתרון הבעיה החברתית מצמיח לממשלה חיסכון שחוזר חלקית לידי המשקיעים כהחזר על השקעתם (Baliga, 2013; Leventhal, 2012). את סיכויי ההצלחה של מודל האג"ח החברתית ניתן להגדיל כשמדובר בתכניות חברתיות בהן מדידת ההצלחה היא פשוטה יחסית. במקרה שלפנינו ניתן להתנות את החזר ההשקעה במספר החרדים שיועסקו בפועל. לכן המודל מתאים מאוד לעידוד הכשרה ולתעסוקה של חרדים.  

 

כללי

כותרת

עוד מידע