המרכז לחקר החברה החרדית – כתב העת לחקר החברה החרדית
ראשי >> 
כתב העת לחקר החברה החרדית >> משמרנות מתגוננת לשמרנות מתמודדת

משמרנות מתגוננת לשמרנות מתמודדת

אסטרטגיות התִרבּות של חרדים אקדמאים במרחב התעסוקתי


מאת: תהילה קלעג'י, ארנה בראון-לבינסון

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

התכנית לניהול ויישוב סכסוכים


להורדת קובץ המאמר המלא


שינויים משמעותיים פוקדים את החברה החרדית בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע לרכישת השכלה גבוהה ומקצועית וכניסה לעולם התעסוקה. נוכח שינויים אלה התמקדנו בבחינת אסטרטגיות התִרבות (acculturation) של חרדים אקדמאים בהשתלבותם במשק הישראלי. ניסינו להתחקות אחר גיבוש מתווה מאוזן ומוסכם בין רצונה של החברה החרדית להמשיך להתבדל, לבין דרישות המשק ונתוני סביבת העבודה שמחוץ לקהילה. מבחינה מתודולוגית בחרנו לבחון את אופן השתלבותם של חרדים אקדמאים במשק הישראלי באמצעות מחקר משולב (mixed methods) שכלל איסוף וניתוח כמותני ואיכותני של נתונים. במחקר השתתפו 745 חרדים אקדמאים בוגרי מגוון מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, הנמנים על זרמים שונים בחברה החרדית, שהשיבו על שאלון אינטרנטי הבוחן את הסוגיה הנחקרת מהיבטים שונים: שאלון סוציו-דמוגרפי; שאלון השתייכות חברתית ושאלון פתיחוּת וסגירוּת לסביבה. כמו כן כונסו ארבע קבוצות-מיקוד ובהן התקיים דיון מעמיק ובירור סוגיות מרכזיות שנבדקו בשלב הכמותני.

ממצאי המחקר משקפים את אופן התמודדותם של המשתלבים באמצעות טיפולוגיה של אסטרטגיות תִרבות שונות: א. המשך ההתבצרות והבדלנות בתוך הקהילה; ב. השתלבות מנטלית מתבדלת מחוץ לקהילה; ג. השתלבות מנטלית ומרחבית מתבדלת מחוץ לקהילה.

*המחקר המלא מומן ופורסם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה

Abstract
 
From Defensive Conservatism to Adaptive Conservatism:
Acculturation  Strategies of ultra-Orthodox Academics in the Workplace* 
Tehila Kalagy         Orna Braun-Lewensohn
Ben-Gurion University in the Negev
 
In the last two decades significant changes have been taking place in the ultra-Orthodox world, with regard to higher and professional education and entry into the world of employment. This present study chose to take a strategic focus on this population’s integration in Israeli workforce. By examining the various findings, we tried to formulate an approved format, balancing the ultra-Orthodox community's desire to continue its isolation with the demands of the economy and the environment outside the community.
In terms of methodology, we chose to examine the data by means of Integrated Research (mixed methods), which involved the collecting and analysis of both quantitative and qualitative data. The sample consisted of 745 graduates from a variety of higher education institutions in the country, affiliated with different streams in Haredi society. They completed an online questionnaire, consisting of various aspects of the issue under study: Socio-demographic questionnaire, social affiliation questionnaire and one about the degree of openness to the surrounding environment. In addition, four focus groups were assembled where major issues, which had been previously tested, were discussed at length, in the quantitative phase.
The findings reflect the ways of coping by means of the typology of the different acculturation strategies: a. Continuation of the standoff and separatism/isolation;
b. Separatist integration with the 'outside' (mental); c. Separatist Integration with external group (mental and spatial).
*The full study was funded and published by Israel Democracy Institute

 



מבוא

תהליך משמעותי פוקד בשני העשורים האחרונים את הקהילה החרדית בתחומי התעסוקה ורכישת השכלה גבוהה ומקצועית. בתקופה זו חל גידול משמעותי במספר הלומדים החרדים במוסדות אקדמיים ומקצועיים, שזכה לביטוי ברבדים חברתיים שונים (גונן, 2000; חקק, 2004; הכּנסת, 2014; לוין, 2009; לופו, 2003; מלאך וכהן, 2011). הבוגרים משתלבים בתום לימודיהם במגוון תחומי-עיסוק במשק הישראלי (עוזיאלי ויפרח, 2007; קינג וגזית, 2005; מלחי, 2010; קלעג'י, 2010).

חוקרים רבים הסבירו את הגידול במספר הלומדים החרדים במוסדות האקדמיים, בחדירת נורמות מודרניות לתוך הקהילה החרדית, בהחמרת המצוקה הכלכלית בקהילה זו עקב הקיצוץ בקצבאות והירידה הניכרת בשיעור התרומות מחו"ל (טולדנו, זוסמן, פריש וגוטליב, 2010; לויתן, 2003), בתרבות השפע ובעלייה ברמת החיים (שטדלר, 2012; רגב, 2013) לצד הגידול במספר משקי הבית החרדיים ושיעור התעסוקה הנמוך שנרשם בקרבם (מרציאנו וקאופמן, 2012). על גורמים אלה נוסף גורם הנוגע במיוחד לנשים החרדיות, והוא השינוי במעמד מקצוע ההוראה, שכּן העיסוק בהוראה, שהיה עד לא מכבר פרנסתה המרכזית של האישה החרדית (פרידמן, 1995), אינו ניצב כיום בראש סדר העדיפויות שלה מסיבות שונות (Blumen, 2002). שינוי משמעותי חל גם בשילובם החברתי-תעסוקתי של גברים חרדים בעקבות מיזמים שגיבשה המדינה במטרה לגייסם לצבא ולשירות אזרחי, או לרתום אותם ללימודים אקדמיים ולשלבם במערך התעסוקה במסלולים ייעודיים (לופו, 2003; תמיר ואחרים, 2010; מלחי, 2011).

מחקר זה מתאר את הממשק שבין רכישת השכלה גבוהה בקרב הציבור החרדי לבין ההשתלבות בעבודה, ועומד על משמעויותיו הרחבות של התהליך. המחקר מאפיין גם את דרכי ההתמודדות של האקדמאים החרדים המשתלבים במשק הישראלי בהתבסס על מודל התִרבּוּת שהציע ג'ון בֶּרי (Berry, 1990, 2005).

המחקר מעלה את הסוגיה של מתיחת גבולות החברה החרדית המתבדלת, ומציג המלצות למדיניות על רקע הדרישה לשימור הזהות החרדית במציאות המשתנה (קהת, 2007; זוהר, 2003; זיכרמן וכהנר, 2012). אנו מניחות כי הבנת הזהות החרדית המורכבת, תסייע בשכלול ובהעמקת תהליך שילובם של החרדים במשק הישראלי מבלי לפגוע בזהותה הפרטיקולארית של חברה זו.

נציג תחילה את המסגרת התאורטית של המחקר; לאחר מכן נאפיין את החברה החרדית במתכונתה הנוכחית ובהקשר המחקרי; נציג את הממצאים וננתח אותם; ולבסוף נציג המלצות למדיניות בתחום זה.

רקע תאורטי

התאוריה של התִרבּות

חקר תהליכי האקוּלטוּרציה (acculturation) הוא תחום-מחקר שנועד להבין את התופעות המתרחשות כשמתקיים מגע ממושך ובלתי-אמצעי בין קבוצות הבאות מתרבויות שונות, ואת את השינויים שמגע זה גורם לדפוסי התִרבּוּת המקוריים של אחת הקבוצות או שתיהן (Redfield, Linton, & Herskovits, 1936).

אופן ההסתגלות של קבוצת המיעוט בקרב קבוצת הרוב, וההשלכות החברתיות השונות של תהליך זה, נבחנו במסגרות תאורטיות שונות שפיתחו שני מודלים מרכזיים: מודל האקולטורציה של בּרי (Berry,1990, 2005), הבוחן את הנכונות לקשר עם הקבוצה האחרת, ומודל הזהות החברתית (Tajfel & Turner, 1979, 1986). שני המודלים מתארים את אסטרטגיות הזהוּת כפעולות ומחשבות הננקטות על ידי חברים בקבוצת המיעוט באינטראקציה שלהם עם קבוצת הרוב (Mana, Sagy, Srour & Madjali, 2012). העמדות של חברי תרבות המיעוט ביחס לתרבות הרוב, נקראות "עמְדות אקולטורציה"  (Berry, Kim, Power, Young & Bujaki, 1989). 

 

כללי

כותרת

עוד מידע