המרכז לחקר החברה החרדית – כתב העת לחקר החברה החרדית

כתב העת לחקר החברה החרדית

כתב-העת יוצא לאור במסגרת המרכז לחקר החברה החרדית שבמכון ירושלים למחקרי מדיניות ומשמש במה למחקרים אקדמיים העוסקים בקשת רחבה של נושאים הנוגעים לחיי החברה החרדית:  קבוצות-תרבות חרדיות; תהליכים דמוגרפיים וחברתיים; חינוך יסודי; לימודים תורניים; השכלה גבוהה ומקצועית; תעסוקה; דיור ובינוי; שכונות וערים חרדיות; הרגלי-צריכה; דפוסי-פנאי ותרבות; התנהגות פוליטית; תקשורת. 
מייסד ועורך כתב-העת הוא פרופ' עמירם גונן.

כתובת למשלוח כתבי-יד:[email protected] 

סיון תשע"ז
יוני 2017

משמרנות מתגוננת לשמרנות מתמודדת

מאת: תהילה קלעג'י, ארנה בראון-לבינסון

שינויים משמעותיים פוקדים את החברה החרדית בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע לרכישת השכלה גבוהה ומקצועית וכניסה לעולם התעסוקה. נוכח שינויים אלה התמקדנו בבחינת אסטרטגיות התִרבות (acculturation) של חרדים אקדמאים בהשתלבותם במשק הישראלי. ניסינו להתחקות אחר גיבוש מתווה מאוזן ומוסכם בין רצונה של החברה החרדית להמשיך להתבדל, לבין דרישות המשק ונתוני סביבת העבודה שמחוץ לקהילה. מבחינה מתודולוגית בחרנו לבחון את אופן השתלבותם של חרדים אקדמאים במשק הישראלי באמצעות מחקר משולב (mixed methods) שכלל איסוף וניתוח כמותני ואיכותני של נתונים. במחקר השתתפו 745 חרדים אקדמאים בוגרי מגוון מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, הנמנים על זרמים שונים בחברה החרדית, שהשיבו על שאלון אינטרנטי הבוחן את הסוגיה הנחקרת מהיבטים שונים: שאלון סוציו-דמוגרפי; שאלון השתייכות חברתית ושאלון פתיחוּת וסגירוּת לסביבה. כמו כן כונסו ארבע קבוצות-מיקוד ובהן התקיים דיון מעמיק ובירור סוגיות מרכזיות שנבדקו בשלב הכמותני.

ממצאי המחקר משקפים את אופן התמודדותם של המשתלבים באמצעות טיפולוגיה של אסטרטגיות תִרבות שונות: א. המשך ההתבצרות והבדלנות בתוך הקהילה; ב. השתלבות מנטלית מתבדלת מחוץ לקהילה; ג. השתלבות מנטלית ומרחבית מתבדלת מחוץ לקהילה.

*המחקר המלא מומן ופורסם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה

Abstract
 
From Defensive Conservatism to Adaptive Conservatism:
Acculturation  Strategies of ultra-Orthodox Academics in the Workplace* 
Tehila Kalagy         Orna Braun-Lewensohn
Ben-Gurion University in the Negev
 
In the last two decades significant changes have been taking place in the ultra-Orthodox world, with regard to higher and professional education and entry into the world of employment. This present study chose to take a strategic focus on this population’s integration in Israeli workforce. By examining the various findings, we tried to formulate an approved format, balancing the ultra-Orthodox community's desire to continue its isolation with the demands of the economy and the environment outside the community.
In terms of methodology, we chose to examine the data by means of Integrated Research (mixed methods), which involved the collecting and analysis of both quantitative and qualitative data. The sample consisted of 745 graduates from a variety of higher education institutions in the country, affiliated with different streams in Haredi society. They completed an online questionnaire, consisting of various aspects of the issue under study: Socio-demographic questionnaire, social affiliation questionnaire and one about the degree of openness to the surrounding environment. In addition, four focus groups were assembled where major issues, which had been previously tested, were discussed at length, in the quantitative phase.
The findings reflect the ways of coping by means of the typology of the different acculturation strategies: a. Continuation of the standoff and separatism/isolation;
b. Separatist integration with the 'outside' (mental); c. Separatist Integration with external group (mental and spatial).
*The full study was funded and published by Israel Democracy Institute

 

המשך קריאה >>
שבט תשע"ז
פברואר 2017

שינויים ותמורות בהכשרת מורות בחינוך החרדי

מאת: לאה ריימן
תקציר


מאמר זה נותן ביטוי למארג יחסי הגומלין שבין 'מערכת ההשכלה הגבוהה' במגזר החרדי – הסמינרים להוראה של נשים – לבין מדיניות העל של ישראל בתחום ההכשרה להוראה. מאז שקמה מדינת-ישראל, ניהלה החברה החרדית מאבק חינוכי-הישרדותי מתמשך. מחזוריות עשורית מאפיינת את רצף השינויים במבנה ההכשרה להוראה בסמינרים החרדיים לנשים. החידוש בסמינרים אלה הוא בכך שלצד המסורתיות והשמרנות מתקיים לאורך כל השנים איזון עדין ומבוקר של שינוי שתכליתו שימור .אולם התמורות במבנה  ובהיקף ההכשרה בסמינרים אלה  נתקלו בקשיים והתנגדויות שהעיבו על יחסי הגומלין בין הצדדים. מקרה המבחן הנדון במאמר זה – המשבר שפרץ בתשס"ז – משקף מורכבות ומערכת לחצים רב-כיוונית 'של', 'בתוך' ו'על' מיעוט תרבותי ייחודי במשרעת הגוונים הישראלית. בשנת תשס"ז עצרה הסמכות הרבנית את לימודי 'הבכיר' ותכנית ה'אקוויוולנט'. פולמוס נוקב התפתח סביב לימודי הנשים בחברה החרדית בעקבות החלטת האגף להכשרת עובדי הוראה להרחיב את משך ההכשרה משנתיים לתעודת מורה מוסמכת – לשלוש שנים לתעודת מורה מוסמכת בכירה החל ממחזור תשס"ה. ההחלטה הסופית שנתקבלה גם על דעת האגף להכשרת עובדי-הוראה, חתמה מערכת מורכבת של יחסי גומלין בין מדיניות העל של המשרד, בין ההנהגה הרוחנית, לבין "השדה" – צורכי מערכת ההכשרה והמורות המשתלמות. 

Changes in Teacher Training for Haredi Women: Reciprocity between Policy and the “Field”   
Leah Reiman
Ministry of Education

Abstract

This article examines the nature of reciprocal relations between the higher education system in the Haredi sector – women’s teacher training seminaries – and overall Israeli policy on the training of educators. Since the State of Israel was founded, Haredi society has been engaged in an ongoing educational-existential struggle. The structural changes in teacher training at Haredi women’s seminaries tend to follow a cycle of decades. The innovation that characterizes these seminaries lies in the delicate, controlled balance they have maintained over the years between tradition and conservatism, on the one hand, and transformation aimed at preservation, on the other. Changes in the structure and scale of teacher training at these seminaries have, however, encountered obstacles and opposition that overshadow reciprocal relations between the parties. The test case presented in this article – the crisis that erupted in the academic year of 2006/2007 – reflects a complex and multi-dimensional set of pressures “of”, “within”, and “on” a cultural minority that is unique within the diverse spectrum of Israeli society. In 2006/2007 the rabbinic authorities suspended “senior teacher” studies and the “Equivalent” curriculum. A fierce debate had previously emerged regarding women’s education in Haredi society following a decision by the Department for Training of Teaching Personnel to extend the training period from two years for a certified teacher’s diploma, to three years for a senior certified teacher’s diploma beginning in the 2004/2005 academic year. The decision that was finally reached, which the Department for Training of Teaching Personnel accepted as well, established a complex system of reciprocal relations between the overall policy of the Ministry of Education, the religious leadership, and the “field” – the needs of the teacher-training system and of the teachers in training. 
המשך קריאה >>
אב תשע"ו
אוגוסט 2016

הסתדרות עובדים חרדית

מאת: אלדד נאור

הסתדרות העובדים החרדית (פאג"י) הגיעה לשיא פעילותה בירושלים בשנות ה-40 של המאה ה-20. גוף זה התפלג למעשה מהסתדרות העובדים של 'פועלי אגודת-ישראל' (פא"י) על רקע התנגדותו הגוברת לקשרים שרקמה פא"י עם גופים ציוניים במחצית השנייה של שנות ה-30. אנשי פאג"י חשו גם אי-נחת מכך שראשי 'אגודת-ישראל' (אגו"י) החלו לנטוש את דרך הבידול וההפרדה מן הציונות, עם  הפיכתם של עולי 'היישוב החדש' לרוב בתוך אגו"י, ורצונם לקיים חיים משותפים עם שאר היישוב היהודי בא"י לקראת הקמת המדינה. אף על פי כן נותרה פאג"י בשנות ה-40 חלק בלתי נפרד מאגו"י, ואף זכתה בתמיכת רבים מאנשי 'היישוב הישן' שראו בחבריה אנשי אמונה נאמנים. פאג"י קידמה בקרב ציבור זה את רוח היצרנות ועבודת הכפיים, שאִפשרו לו לקיים את דרך ההיבדלות החרדית. לוז פעילותה של פאג"י היה חברה כלכלית המקימה מפעלים, יוצרת מקומות עבודה ובונה שיכונים מיוזמתה ובכוחות עצמה. ערב הבחירות הראשונות שהתקיימו במדינת ישראל, החליטו אנשי פאג"י להתמודד בנפרד ממפלגת האם, שחברה אל מפלגות ציוניות בגוש משותף. הפרידה של פאג"י ממחנה אגו"י וכישלונה בשתי מערכות בחירות, הנחיתו עליה מכה  קשה שהביאה לחיסולה. מחקר זה מתבסס על  ביטאונים עצמיים של פאג"י בשנות ה-40, ועל היומון החרדי הראשון, 'היומן', שיצא בירושלים בימי מלחמת העצמאות ושבין יוצריו וכותביו היה לאנשי פאג"י מקום מרכזי להביע את עמדותיהם. מפִּרסומים אלה עולה השקפת-עולמם של אנשי פאג"י ומקצת מפעילות התנועה. מאמר זה מתבסס על ביטאונים אלה, על מחקרים נוספים, על עדויות של אישים שונים ועל חומר ארכיוני.  

Po’alei Agudath Israel (PAGI) - A Haredi workers’ organization -  as reflected in its bulletins and in ‘Hayoman’ of Agudath Israel
Eldad Naor
[email protected]
 
Abstract
The highlight of activities of the Jerusalem PAGI Haredi Workers Organization took place during the 1940s. This organization broke off from PAI, the Agudat Israel Workers Organization, because of its growing opposition to relations that PAI had with Zionist bodies during the second half of the 1930. Also, PAGI members resented developments within PAI whereby its leaders were deserting the traditional ways of separation and segregation from Zionism, as PAGI became a majority within PAI. This trend within PAGI was due to the influx of new yishuv hadash (New Settlement) Haredi immigrants, who sought to live in shared communities with the general Jewish population, In spite of this resentment PAGI remained an integral part of PAI in the 1940s, and even gained the support of many among the yishuv yashan (Old Settlement) who viewed PAGI's members as devoted to the old Haredi traditional norms. PAGI was innovative by promoting productivity and manual labor, which allowed the Haredi community to remain segregated from the general public, as these jobs could be completed within the Haredi community. The core PAGI’s efforts was a company which established factories, jobs, and residential buildings.  In elections to the first Knesset, PAGI ran in a separate party from PAI, which joined a block together with Zionist parties. PAGI’s separation from the PAI camp and its failure in two electoral cycles led to its eventual demise. In addition to other sources, such as testimonies and archival materials, this article is based on PAGI’s own publications in the 1940s, and especially on the first Haredi daily newspaper, "Hayoman" (The Diary), published in Jerusalem during the War of Independence in which PAGI members had a critical role. These publications reflect PAGI’s members’ perspectives and activities during this time period.
Key words: Agudat Israel, PAGI, PAI, Jerusalem, Zionism, Haredi worker, Mokotovski,  War of Independence, PAGI housing project, 'Atideinu', 'Komemiyut', 'Hayoman'. 

 

המשך קריאה >>
אדר א' תשע"ו
מרץ 2016

חרדים ברשת: משחקי-זהות בקהילה החרדית המקוונת

מאת: שרית אוקון
תקציר

המרחב הקיברנטי וקהילות הדת המקוונות (Online Religious Community) המתקיימות בו, מספקים הזדמנות מחקרית עדכנית ויעילה להיכרות עם מגזרים שונים בחברה. אחת מקבוצות המחקר המרתקות בתחום זה היא הקהילה החרדית המקוונת, הפועלת ברשת ללא לאות, בצל השפעות החברה המערבית-חילונית. מאמר זה מבוסס על מחקר נטנוגרפי שבחן בין היתר כיצד מציגים עצמם חברי קהילת-דת זו בפורום  'בחדרי חרדים'. 
המחקר משלב בין שתי מתודולוגיות משלימות: 'חקר מקרה' (Case Study) ו'נטנוגרפיה' (Netnography), שהיא שיטה אתנוגרפית איכותנית ופרשנית, המאפשרת להתחקות אחר קהלים ותרבויות מקוונות (cybercultures) בעולם מתוּוך טכנולוגית. בתום חמישה חודשי תצפית, בהם נבחנו ועובדו מבחינה תמטית קרוב ל-3000 דיונים (שרשורים), נמצא כי חברי הקהילה החרדית המקוונת מנהלים משחקי-זהות אישיים וקבוצתיים. משחקי הזהות מעידים על כך שחברי "חצר" חדשה זו מכסים טפח ומגלים טפחיים: הם משתמשים אמנם ב"ניקים" (כינויים מקוונים) אשר מסווים ומסתירים את זהותם בעולם הממשי ואף נהנים משמירה על אנונימיות יחסית, אך בה בעת הם גם משתעשעים בהעברת מסרים חדים ובולטים על אישיותם, אמונותיהם ואורחות-חייהם.    
מילות מפתח: החברה החרדית | אינטרנט | קהילות-דת מקוונות | נטנוגרפיה

המשך קריאה >>
דצמבר 2015

דרכי התמודדות של נשים חרדיות

מאת: בלה ליוש

מטרת מאמר זה, היא לתאר, לנתח ולזהות את הדפוסים בהם נשים חרדיות לומדות, עובדות וצורכות פנאי, חוות את מקומן האישי והחברתי ומעצבות את מציאות חייהן על רקע השינויים המתחוללים בחברה השמרנית אשר לה הן שייכות. המאמר מתמקד בנשים הנתונות בתהליך או במפגש כלשהו עם שינוי ומציג את נקודות המבט הסובייקטיביות שלהן: הפרשנות  והמשמעות שהן נותנות לתהליך השינוי בכלל ולשינויים בתחומי ההשכלה, העבודה והפנאי בפרט. הדיון בממצאים מעלה כי כינון זהות פרטית, תוך שימוש באסטרטגיות להתמודדות, מביא למיתון התגובה הביקורתית של ההנהגה והחברה ומאפשר אימוץ אקלקטי של חידושים ושינויים. בדרך זו נקלטים השינויים באופן טבעי וכתגובה בלתי-מכוּונת ובלתי-תלויה במאמצי הנשים. 

Abstract
This study seeks to identify, analyze and describe the ways Ultra-orthodox (Haredi) women learn, work, and use their leisure time, experience their personal and social position and shape the reality of their lives in view of the changes within their extremely conservative one. The present study examines the way Haredi women already involved in the process of change if the study reveal that the establishment of a private, non-threatening identity for the women, along with coping procedures, manages to block criticism from the Haredi rabbinical authority and Haredi leadership, and prevents criticism from their society from becoming a general criticism, and thus creates a comfortable basis for an eclectic adoption of novelty and change. This allows the changes to happen in a natural way, as an unintended and independent reaction to the women’s efforts. 
המשך קריאה >>
חשון תשע"ו
אוקטובר 2015

תועלות אג"ח חברתית

מאת: יהודית קאהן, דורון לביא, יואב פישר
תקציר:

אִגרות-חוב (אג"ח) חברתיות הן כלי פיננסי חדשני שנועד לענות על חוסר היעילות שבמימון הציבורי של שירותים חברתיים, וליצור מקורות-מימון נוספים לפרויקטים חברתיים. אג"ח חברתית היא מודל לפיו הממשלה מגייסת הון ממשקיעים (לרוב קרנות פילנתרופיות) ומתחייבת לתגמל את המשקיע כספית, בתנאי שהמיזם החברתי יעמוד ביעדים החברתיים שהוגדרו לו מראש, כך שתובטח תמורה להוצאת הממשלה. מטרת המחקר הנוכחי היא לאמוד את התמורה הכלכלית הכוללת לממשלת-ישראל כתוצאה מהנפקת אג"ח חברתיות לעידוד תעסוקת חרדים. ראשית המחקר העריך כיצד תשפיע הכשרת גברים חרדים בתחום ההיי-טק על שוק העבודה המקומי. שנית הוא אמד את הכדאיות הכלכלית, קרי: החיסכון הצפוי בעלויות עבור ממשלת-ישראל. על פי תוצאות המחקר, התועלת הכלכלית הכוללת מגבר חרדי בוגר התכנית שישתלב בהצלחה בעבודה, תעמוד על 7,785 ₪ לחודש. עיקר התועלת הכלכלית שתתקבל – בשיעור של כ-70% - היא תוצאה של תרומה לכלכלה הלאומית, בעוד שכ-20.5% ו-9.5% מן התועלת הכלכלית, נובעים מתרומת-מס ישירה ומחיסכון ממשלתי מהפחתת הטבות, בהתאמה. עוד עולה מן התוצאות כי עידוד תעסוקה חרדית בתחום ההיי-טק, יביא תועלת נטו לכלכלה הישראלית ויישא סיכון נמוך לפגיעה בשוק העבודה הנוכחי. מאחר והמחקר לא הביא בחשבון השפעות עקיפות, תהיה התועלת האמִתית לכלכלה מעלייה בתעסוקת חרדים, אף גבוהה מן התועלת המחושבת.

Unemployment among Ultra-Orthodox Jews in Israel: Can Social Impact Bonds bring a solution?
Yehudith Kahn*, Doron Lavi*, Yoav Fisher**
*Tel Hai Academic College   **Pareto Group
[email protected], [email protected], [email protected]
 
Abstract
A Social Impact Bond (SIB) is an innovative financial tool designed to resolve the lack of efficacy in the public financing of social services and to create additional sources of funding for various social projects. SIB is a model through which non-governmental actors raise capital from private sources (mostly philanthropic foundations) and rewards the investors financially if pre-defined social objectives are met. The purpose of this study is to examine the use of SIB's for the encouragement of ultra-orthodox employment and evaluate its economic return to the Israeli government. First, the research evaluates the expected impact of training ultra-orthodox men for the high-tech sector in the local labor market. Second, the economic profitability is measured through the expected cost savings for the Israeli government and economic impact on the national product.
Keywords: high-tech sector; labor participation; social impact bonds; ultra-orthodox; unemployment.
המשך קריאה >>
אוגוסט 2015

ממרחק תביא לחמה

מאת: חיה גלבוע

כיצד נשים חרדיות היוצאות לעבוד בארגוני הייטק מתמודדות עם הימצאותן בין שני קטבים- ההתקרבות למודרניות אל מול שמרנות דתית, הגנה על הגחלת וציוויונן הדתי?

המשך קריאה >>
תמוז תשע"ה
יולי 2015

"להיות אישה של תלמיד חכם"

מאת: רבקה נריה בן-שחר

כיצד נשים חרדיות תופסות את המציאות הכלכלית-חברתית של החברה החרדית בישראל בת-זמננו?

המשך קריאה >>
סיון תשע"ה
יוני 2015

זהויות ותפקידים במשפחה החרדית בישראל

מאת: דבורה ווגנר

בשני העשורים האחרונים הפכו גברים חרדים רבים לשותפים פעילים וחיוניים בעבודות ההורות והבית. כניסתם של אבות חרדים למשק הבית מניעה במפתיע תהליכי שינוי בנרטיב החרדי וגורמת להטמעתם של אלמנטים מן השיח הפמיניסטי והפסיכולוגי לתודעה ולאורחות החיים של משפחות חרדיות רבות.

המשך קריאה >>
מאי 2015

הכשרות הפרטית בישראל

 

תקציר
מאמר זה עוסק בניתוח מקרה של משטר הכשרות הפרטי בישראל, המופעל על-ידי המגזר החרדי ומציע כשְרות מהודרת, כמודל של רגולציה וולונטרית המתנהלת לצד משטר הכשרות הציבורי. את משטר הכשרות הציבורי יזמו המפלגות החרדיות והוא מוסדר בחוק הכשרות שהתקבל ב-1983. שוק הכשרות הפרטי כולל כיום 33 גופים, רובם הוקמו משנות ה-80 ואילך, לאחר שחוק הכשרות נכנס לתוקפו. בעוד שהדרישה לכשרות מהודרת היא מוגבלת, מספר גופי הכשרות הפרטית מתרחב וכך וגם היקף פעילותם, וזאת למרות שכל מערכת הכשרות בישראל סופגת ביקורת ציבורית בדבר שחיתות, כפייה דתית ותרומה להעלאת יוקר המחיה. המחקר מבקש לברר כיצד קרה שחרף קיומו של משטר כשרות ציבורי, ובמיוחד לאחר קבלת החוק המסדיר אותו, חלה פריחה במספר גופי הכשרות הפרטית ופעילותם הורחבה באופן משמעותי. לצורך בירור התופעה יש להבחין בין עצם קיום התופעה של כשרות פרטית לצד כשרות ציבורית, לבין הצמיחה וההתרחבות של פעילות זו. בעוד שהתיאוריה של רגולציה וולונטרית מיטיבה להסביר את עצם קיומו של משטר כשרות פרטי הפועל במקביל לזה הציבורי, כמענה לביקוש, תיאוריה זו מתקשה להסביר את התרחבותו של משטר הכשרות הפרטי. ההסבר המוצע להתרחבות זו מכוון לגורמי היצע שמקורם ביחסים שבין המגזר החרדי לבין החברה והמדינה, ולתהליכים פנימיים המתחוללים בתוך החברה החרדית.

 
Private Kosher Regime in Israel: A Case of Supply and Demand in Voluntary Regulation
Motti Talias
Ph.D. student, The Federman School of Public Policy and Government, Hebrew University of Jerusalem
 
Abstract
The article analyses the case of private kosher certification regime in Israel as a model of voluntary regulation alongside public certification regime. The private regime contains 33 different Kosher marks, all provided by agencies from the ultra-orthodox Haredi sector, and most of them were created from 1980 onward and after the enactment of the Kosher Law in 1983. The research examine the following question: Why, in spite of the existence of public Kosher regime the Haredi sector advanced, and which satisfies the needs of most Kosher food customers, there exist a dual regime of Kosher certification and an expanding market of private Kosher certification? The theory of private regulation provides strong justification to the existence of the private Kosher certification regime, even after the enactment of the Kosher Law, due to a lax implementation of the Law and the concern of the Haredi sector from the credibility of the public Kosher certification system. Yet the theory cannot explain why the private regime continues to flourish without a matching demand. The answer to this question, I wish to argue, lies in the supply side the theory tend to understate. The dramatic growth of the private regime reflects political and societal processes - both within the Haredi sector and between this sector and the secular sector and the State.

 

המשך קריאה >>
אפריל 2015

הגאולה על כתפיהן

מאת: סימה זלצברג בלאק

כיצד התפתחה אופנת השאלים בקרב הנשים החרדיות? האם מדובר בצניעות מחמירה עקב דיכוי פטריארכלי, או העצמת הנשים את עצמן מתוך אמונה בכוחותיהן המאגיים?

המשך קריאה >>
ניסן תשע"ה
מרץ 2015

על בתי הספר החרדיים באנטוורפן

מאת: לטם פרי-חזן

תקציר
מחקר זה בודק כיצד מחלחל עיקרון חוקתי של חופש חינוכי, המעוגן בחוקה הבלגית, אל בתי הספר החרדיים באנטוורפן שבבלגיה. הוא מתחקה אחר הגורמים המעצבים את החופש החינוכי בחיי היום-יום של בתי הספר החרדיים ומאפיין אותם בתוך שדה המדיניות החינוכית. ממצאי המחקר מראים כי החופש החינוכי משתנה בתוך "גלגלי השיניים" של מדיניות החינוך. חוקי החינוך מסדירים את קיומם של בתי ספר דתיים פרטיים במימון מלא ומעניקים להם אוטונומיה, אך הסוכנים המופקדים על יישום מדיניות החינוך, כללי הרקע שבתוכם פועלת המדיניות והנורמות התרבותיות החרדיות מצמצמים את החופש החינוכי בדרכו לכיתות. 
בחלקו האחרון, המאמר מבקש להפיק מממצאיו תובנות רלוונטיות לעיצוב מדיניות החינוך בישראל. תובנות אלו נוגעות לתפקיד הסוכנים המפקחים, לעידוד לימודי החול באמצעות התניות מימון, להנעת בחירות הורים באמצעות איסור על מיוני תלמידים, להגבלת האפשרות לפצל בתי ספר ולאיזון בין הרצון לאפשר לחרדים לממש את זכותם לחינוך באמצעות התאמות, לבין החשש מקיבוע מציאות מפרידה ומפלה.

המשך קריאה >>
כסלו תשע"ה
דצמבר 2014

התמודדות ההנהגה הרבנית

מאת: תהילה קלעג'י
מאמר זה בוחן כיצד ההנהגה הרבנית החרדית מתמודדת עם הנטייה הגוברת של גברים ונשים מן החברה החרדית בישראל, לרכוש השכלה אקדמית. בחינה זו נעשתה בקרב שלושה זרמים מרכזיים: הליטאי, הספרדי והחסידי, והיא מתייחסת למסורת המחקרית אשר דנה במאפיינים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים של חברות שמרניות המתמודדות עם תהליך המודרניזציה. 
המשך קריאה >>
חשון תשע"ה
נובמבר 2014

שידוכין וגנטיקה

מאת: סימה זלצברג
מאמר זה עוסק במעמדן של הבדיקות הגנטיות הטרום-שידוכיות בקרב החרדים בישראל. הוא מתמקד באופן השימוש בבדיקות אלו, בתהליך השְגרתן בחברה החרדית וביחסו של הציבור החרדי אליהן. 
המשך קריאה >>
תשרי תשע"ה
אוקטובר 2014

מחקרי-מדיניות אודות החרדים בישראל

מאת: מלאכי קרנצלר

תקציר

במסגרת הספרות המחקרית על החרדים בישראל (קפלן, 2003, 2009) אך גם במקום משלו, התעצב תחום מחקר ייחודי, מחקרי מדיניות על החרדים. במאמר זה אעמוד על חשיבות תחום מחקר זה, ייחודו, הנושאים המרכזים בהם הוא עוסק, התימות המרכזיות המאפיינות אותו ותהליך התפתחותו של ידע זה. במאמר זה נבחנות גם הזיקות בין ידע זה לבין המחקר האקדמי "הטהור" אודות חרדים, ובין ידע זה לכוחות חברתיים ולמציאות החברתית. המאמר מראה כי ידע זה התאפיין במעבר מהתמקדות בסוגיות ברמה מקומית, כמו יחסי חרדים-חילוניים בירושלים, להתמקדות בסוגיות ברמה לאומית, כמו השפעת החרדים על הכלכלה הישראלית. המאמר גם מראה כי המחקרים שנכללים במסגרת ידע זה האיצו שינויים בחברה החרדית ובחנו את התרחשותם. טענה נוספת היא כי ידע זה גם משקף שינוי ביחסי הכוח בין החברה הסובבת לחברה החרדית.


המשך קריאה >>
אלול תשע"ד
ספטמבר 2014

אחרי שמזבח מוריד דמעות

מאת: ענת בארט ועדיטל בן ארי

תקציר:

מחקר זה בוחן את תופעת הגירושין במגזר החרדי, את דרכי ההתמודדות של הגרושים עם מצבם, ואת יחסה של החברה החרדית אליהם. הגירושין בחברה החרדית אינם נידונים בציבור, אך התפתחות פרמטרים שונים, כגון הקמת קבוצות תמיכה לנשים חד-הוריות חרדיות, קבוצות טיפול לבני-משפחות של גרושים, התפתחות של מערך טיפולי-אקדמי מקרב החברה החרדית והקמת מקלטים לנשים מוכות בחברה החרדית, מעידה על התרחבות התופעה. 

מאמר זה בוחן באמצעות כלים איכותניים-פמנולוגיים את תגובות הפרט, המשפחה והחברה החרדית לגירושין. במחקר השתתפו 61 מרואיינים מארבע קבוצות שונות בחברה החרדית: נשים גרושות, גברים גרושים, בנות בוגרות להורים גרושים ואנשי-מקצוע המעורבים בתהליך. המחקר נערך באמצעות מדגם 'כדור-שלג'. הוא אינו בוחן את הסיבות לגירושין, אלא את תוצאותיהם. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת וכואבת של חברה אשר דוחה אקטיבית או פסיבית את תופעת הגירושין ואת אלה שנקלעו אליה, לצד התעצמות אישית ותהליכי אינדיבידואליזציה של המתגרשים, אשר בוחרים להמשיך ולחיות בקרב החברה החרדית חרף הדחייה שהם חשים ממנה. 

המשך קריאה >>
אב תשע"ד
אוגוסט 2014

בין הפרט לקהילה: דפוסי מגורים של אוכלוסייה ח...

מאת: שלומית פלינט

תקציר:

מאמר זה בוחן את דרכי ההתארגנות של אוכלוסייה במרחב. באוכלוסייה החרדית, המורכבת ממגוון זרמים ופלגים, מתגלה הזהות הקהילתית כרכיב מרכזי בארגון הפנימי של שכונות המגורים המסוגרות. העדפות המגורים המוצהרות של האדם החרדי, המבקש לחיות בקרב "דומים" – בני הזרם החרדי שאליו הוא משתייך –  מניעות תהליכים של התקבצות ויוצרות דפוסים שונים של היבדלות. המנגנונים המניעים את הארגון המרחבי נבחנו כאן בשני מקרים: ברמת-שלמה, שהיא שכונה חדשה-יחסית בחלק החיצוני, העוטף, של ירושלים, בה ארגון הפרטים נערך על ידי ראשי הקהילה; ובסנהדרייה, שכונה ותיקה ומבוקשת בעיר הפנימית של ירושלים, בה הפרטים חופשים יחסית ומונְחים על ידי 'רוח הקהילה'. דרכי הארגון השונות מאפשרות לעצב את בחירת מקום המגורים של משק הבית בתבניות מרחביות משתנות. במקרה הראשון מושגת היבדלות חדה של בני הזרמים החרדיים השונים – כל זרם בתת-השכונה המיועדת לו. במקרה השני מתקבל דפוס מרחבי מעורב לכאורה. מבט מעמיק מגלה כי הוא מתנהל על פי 'קוד-מרחב' עקבי, המאפשר לפרטים לחוש שייכות לקהילה גם במרחב מעורב-יחסית ומעלה את רמת הוודאות והשליטה שלהם בכל הקשור לזהות הסביבה בה הם חיים. הבנת תהליכי הסגרגציה המתוארים במאמר זה משמשת בסיס לניסוח תהליך תכנון המביא בחשבון מאפייני ארגון מרחבי של קבוצות אוכלוסייה בערים חדשות, בערים מתחדשות ובמרכזי ערים ותיקות. 

המשך קריאה >>
תמוז תשע"ד
יולי 2014

מתנדבים חרדים בשירות אזרחי בישראל

מאת: אסף מלחי

תקציר:

המחקר בחן באופן שיטתי מאפיינים וסוגים שונים של הון חברתי בקרב כ-600 מתנדבים חרדים מקהילות מגוונות, המשרתים במסגרת השירות האזרחי. במחקר נבחנה מידת השפעתם של סוגי הון חברתי על הבחירה בין התנדבות 'מסתגרת' בתוך הקהילה, לעומת התנדבות 'פתוחה' מחוץ לקהילה החרדית. בנוסף, נבחן הקשר בין מניעים להתנדבות לבין סוגי הון חברתי של המתנדבים. ממצאי המחקר מלמדים כי מתנדבים מקהילות חרדיות סגורות, בעלי הון חברתי מלכד גבוה, משרתים לרוב במסגרות פנים-קהילתיות, הן מסיבות אלטרואיסטיות וחברתיות והן מחשש להיחשף לאוכלוסיות שאינן חרדיות. לעומתם, מתנדבים מקהילות חרדיות פתוחות (יחסית), בעלי הון חברתי מגשר גבוה, בוחרים לעתים קרובות לשרת במסגרות התנדבותיות כלליות מחוץ לקהילתם (למשל מד"א או משטרה). בחירתם של האחרונים מעוגנת במניעים אנוכיים-תועלתניים הנובעים מן הצורך לרכוש ניסיון תעסוקתי משמעותי בתקופת ההתנדבות, על מנת למצות את יכולותיהם וכישוריהם ולפרוץ בזהירות את גבולות קהילתם. השתלבותם של גברים חרדים בשירות אזרחי מחוץ לקהילתם, מייצרת הזדמנויות לחשיפה הדדית בין מגזרים שונים ולחיזוק  האמון והסולידריות בין מגזרים שונים. כך גם מתחזקת והולכת זיקת המתנדבים החרדים למדינה ומוסדותיה.    

המשך קריאה >>

יציאה לעבודה בקרב בני-ישיבות חרדים

מאת: יצחק טרכטינגוט

תקציר:

מחקר זה, שנערך בקרב בני-ישיבות חרדים מזרמים חרדיים שונים, בדק אם יש הבדלי תפיסות בין בני-ישיבות חרדים שיצאו לעבודה, לבין אלה שממשיכים ללמוד בישיבה, בכל הקשור לסיבות ליציאה לעבודה, לחששות ממנה וליחס סביבתם הקרובה כלפיה. במחקר נמצאו הבדלים מובהקים במרבית המשתנים בין אלה שלומדים לבין אלה שעובדים. עמדותיהם של אלה הלומדים בלבד נמצאו חיוביות פחות כלפי היציאה לעבודה מאלו של העובדים, והם מסבירים צעד זה בעיקר בקשיי-פרנסה, בעוד שאלה שעובדים מנמקים אותו גם בקשיים בלימודים. כמו-כן נמצא כי חששותיהם של בני-ישיבה עובדים מהיציאה לעבודה ומאפייניה היו נמוכים באופן משמעותי מחששות בני הישיבה הלומדים. כמו כן נמצא שעמדת הקרובים והקהילה כלפי היציאה לעבודה נתפסות חיוביות יותר בקרב אלה שעובדים מאשר בקרב אלה שאינם עובדים. הבדלי תפיסות בשאלות אלו נמצאו גם בין זרמים שונים בחברה החרדית.

מבוסס על עבודת מחקר לתואר מוסמך בהנחיית פרופ' איתמר גתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

מבוסס על עבודת מחקר לתואר מוסמך בהנחיית פרופ' איתמר גתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

המשך קריאה >>
אייר תשע"ד
יוני 2014

חרדיות מזרחית - אידאולוגיה וזהות

מאת: נסים ליאון

תקציר:

מאמר זה מתאר שלוש חזיתות שהחרדיות המזרחית מתמודדת בהן כיום. באחת היא ניצבת מול מציאות מפולשת בסגנונות חיים דתיים שאינם חרדיים, הן בתא המשפחתי, הן בקהילות המתפללים והן באזורי המגורים. בשנייה היא מתמודדת עם יחסי הכוחות האתניים בתוך החברה החרדית, ובשלישית מול מוסדות המדינה, כשהיא בקשר בלתי-אמצעי עם ציבור לא-חרדי בעל עמדות לאומיות מובהקות.

תוצאת ההתמודדות בחזיתות אלו ניכרת כיום בשלוש מגמות שונות: 1. בחרדיות מתקנת (רפורמטיבית), המבקשת להפוך את דרך החיים החרדית לתו-תקן בקרב ציבור דתי או שומר-מסורת שאינו חרדי; 2. חרדיות אתנו-מעמדית החושפת מציאות של חברת קסטות; 3. חרדיות ממלכתית המבקשת לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית באמצעות מוסדות המדינה ומשאביה. 

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע