ראשי >> 
אודות >> 
פורום חוקרים

פורום חוקרים

מזה קרוב לשנתיים שמכון ירושלים מקיים סמינר מחקר רב-תחומי אשר מפגיש חוקרים ומומחים מתחומי ידע שונים המתמחים בחקר החברה החרדית. מטרת הסמינר היא לחזק ולפתח את חקר החברה החרדית בראיה אינטר-דיסציפלינארית, להוות זירה להיכרות ולשיח בין חוקרים העוסקים בנושא זה ולנסות להשפיע על מקבלי החלטות בסוגיות רלוונטיות ועל השיח הציבורי. פורום החוקרים מאגד חוקרים מנוסים וחוקרים צעירים כאחד, אנשי אקדמיה לצד אנשי שטח מתחומי עשיה שונים. הפורום מתכנס מידי כחודשיים ועוסק במגוון רחב של תחומי מחקר ודעת. הפורום משמש במה להצגת מחקרים ותחומי ידע שונים בפני חוקרים ובעלי עניין שונים. בתקופת פעולתו של הפורום, הצטרפו אליו חוקרים חדשים רבים, דבר המעיד על איכות הדיונים המתקיימים בו ועל החיוניות שלו לקהילה המתמחה בחקר החברה החרדית. 

פורום זה שימש מסד להקמתו של המרכז לחקר החברה החרדית במכון ירושלים. על כן מצאנו לנכון להציג לקהל הרחב את נושאי מפגשי החוקרים אשר נדונו בפורום זה. יו"ר פורום החוקרים הוא הסוציולוג פרופ' מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר-אילן ואסף מלחי משמש כרכז הפורום.

מפגש ראשון: חסידות חב"ד : בין משיחיות למעשיות – פרופ' מנחם פרידמן וד"ר בנימין בראון

מפגש שני: הפריסה הגיאוגרפית וצרכי הדיור של החברה החרדית בישראל – ד"ר לי כהנר ופרופ' יוסף שלהב

מפגש שלישי: מעמדם של החרדים הספרדים בישראל – ד"ר יעקב לופו וד"ר ניסים ליאון

מפגש רביעי: מהישרדות להתבססות של החברה החרדית – פרופ' קימי קפלן ומר חגי לוין

מפגש חמישי: תפיסת עולם העבודה של נשים חרדיות – ד"ר רבקה נריה בן-שחר וגב' נעמי פרל

מפגש שישי: החרדים וצה"ל : הילכו יחדיו ?  – ד"ר גלעד מלאך והרב בצלאל כהן

מפגש שביעי: השינויים הסמויים במערכת החינוך החרדית – ד"ר נרי הורוביץ וגב' פייגי כהן

מפגש שמיני: חזרה בתשובה וחזרה בשאלה בחברה החרדית – ד"ר שלומי דורון וד"ר שרית ברזילאי 

מפגש תשיעי: גירושים בחברה החרדית – ד"ר ענת בארט ומר אהרון מלאך

מפגש עשירי: שינויים דמוגרפיים בחברה הישראלית והחרדית – ד"ר אליהו בן-משה וגב' ניצה קסיר

מפגש אחד עשר: הפסיפס החרדי והחברה הישראלית – הטרוגניות חרדית לצד שינוים חברתיים (פאנל מרצים)

מפגש שנים עשר: חקר החברה החרדית בארה"ב בהשוואה לחרדים בישראל – פרופ' סמואל היילמן ופרופ' מנחם פרידמן

מפגש שלושה עשר: חרדולוגיה - מאפיינים, מגמות, זהוּת ויחסי-כוח בחקר החרדים

מפגש ארבע עשרה:הסדריות החדשה של מדיניות ממשלתית לחברה החרדית 

 

1.    חסידות חב"ד : בין משיחיות למעשיות – פרופ' מנחם פרידמן וד"ר בנימין בראון

תקציר הדיון : סקירת ההיסטוריה והתיאולוגיה של חסידות חב"ד בעת החדשה בעיקר מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו מבליטה את המרכיבים התיאלוגיים והחברתיים אשר מחזיקה בעמדה המתנגדת לציונית המדינית ואף לציניונית המשיחית מבית מדרשו שלה הראי"ה קוק. בה בעת, מנהלת חסידות חב"ד ניסיון כושל להשריש ולייצא את תורת החסידות של חב"ד בתוך עולם הישיבות הליטאי והחסידי ונתקלת בהתנגדות קשה ועיקשת מצד חסידי גור ומצד פלגים אחרים בחברה החרדית בתפוצות. גיבושן של זהויות חרדיות פרטיקולריות ונסיגה מהזהות האקונומית הקשתה מאוד על פעילות חב"ד באותן שנים (סוף שנות ה-40 ותחיל שנות ה-50). על כן, חסידי חב"ד בהנהגתו של הרמ"מ (רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מילובוויטש) נקטה בפעילות המאופיינת במשיחיות אקוטית (להבדיל ממשיחיות נינוחה) ומיסיונרית בקרב קהילות יהודיות באשר. הממד המשיחי בכהונתו של הרמ"מ טבועה בלב ליבה של דמותו והנהגתו. הן בעזרת מפעל "השלוחים" אשר נתקבל בתחיל שנות ה-60 בהתנגדות של דור ההורים ובקשיי יישום לא קלים בגלל החשש מפני האתגר והריחוק מהקהילה. לטענת פרופ' פרידמן, לפעילות מסיונרית זו שני תפקידים מרכזיים : (1) גיוס קהל מאמינים וחסידים חדשים (2) התגברות על ספקות פנימיים בעזרת שיכנוע אינטנסיבי ורציף של קהלי מאמינים פוטנציאלים חדשים. 

 

2.    הפריסה הגיאוגרפית וצרכי הדיור של החברה החרדית בישראל – ד"ר לי כהנר ופרופ' יוסף שלהב

דיון זה עסק בהיבטים מרחביים שהתרחשו בשנים האחרונות: פריסת האוכלוסייה החרדית ומגמות עתידיות (כפי שהן מסתמנות כיום), כמו גם בהצגת דגמי ההתפרסות השונים של האוכלוסייה החרדית וחשיבה האם התהליכים החברתיים המאפיינים את האוכלוסייה החרדית מובילים כבר היום ליצירת דגם מרחבי חדש ("פרוור מעמדי צמוד גטו") ודיון סביב האופן בו נתפסת ההיררכיה של דגמי ההתיישבות השונים בקרב קהילות הציבור החרדי (היררכית סדרי הגודל, היררכיה פונקציונאלית והיררכיה תדמיתית). כמו כן תוארו שני תהליכים מרחביים הנובעים מהתהליכים החברתיים מרחיקי הלכת העוברים על החברה החרדית ובאים לידי ביטוי במרחב החרדי. הראשון הוא המשך ההסתגרות במרחבים נבדלים והגברת הגיטואיזציה ("מדינה בתוך מדינה"), והשני הוא תהליך בו גידולה של חברה זו – יחד עם התהליכים החברתיים המאפיינים אותה - יוביל לפתיחתו של המרחב ולהשתלבותם של זרמים חרדיים חדשים במרחב הכללי. 

 

3.    מעמדם של החרדים הספרדים בישראל – ד"ר יעקב לופו וד"ר ניסים ליאון

למרות ההשפעה הנראית של התפתחות המחקר ביחס לחברה הספרדית, דומה כי המחקר של קבוצה זו נופל בין הכיסאות. מצד אחד מחקר החברה החרדית עודו רואה בקבוצה זו כנגררת אחר החרדים האשכנזים, ואם כך - אז עדיף לחקור "במקור". מצד שני המחקר ביחסים אתניים בישראל נותן יותר דעתו על המשמעויות המעמדיות והכלכליות הנוגעות לקבוצה זו ופחות במשמעויות הדתיות והתרבותיות הנוגעות להשפעת החרדים הספרדים על דתיותם של המזרחים בישראל ומחוצה לה. הדיון במפגש זה נועד להרחיב את מנעד העיסוק במחקר החברה החרדית-מזרחית. לפיכך הודגשו בדיון חמש סוגיות מרכזיות א. העמקת הבסיס ההיסטורי של החרדיות המזרחית טרם הקמת מדינת ישראל ולאחריה ב. העמקת הבסיס הגלובלי מעבר לדיון במקרה הישראלי ויצירת מחקר השוואתי בקהילות הפזורה היהודית מזרחית מחוץ לישראל ג. גיוון תחום ההגות לגישות הלכתיות, הגותיות וחברתיות הצומחות מתוך חברת הלומדים החרדית מזרחית. ד. המשך האבחנות הסוציולוגיות בשוני ובגיוון המתקיים בתוך המרחב החרדי מזרחי ה. הרחבת האתגר הפוליטי הכולל מבט בכוחות הפועלים במרחב החרדי מזרחי. 

 

4.    מהישרדות להתבססות של החברה החרדית – פרופ' קימי קפלן ומר חגי לוין

מזה שני עשורים ויותר אנו עדים לנוכחות גוברת של חרדים בחברה, בכלכלה ובתרבות בישראל. הם פוקדים מרכזי תעסוקה והכשרה מקצועית, מבלים בקניונים, פעילים בהחְזרה בתשובה, נשים חרדיות לאלפיהן הן חלק משוק העבודה והם נוכחים בתקשורת ההמונים, בתיאטרון ובקולנוע. אם נצרף לכך את פריסתה הגיאוגרפית המתרחבת של חברה זו ואת גידולה הדמוגרפי, אזי העיסוק הרב בה ברשויות שונות של המדינה, במוסדות שלטון, בגופים ציבוריים ובקרב קובעי מדיניות, מקבלי החלטות ובעלי עסקים, ברור. אם אנו מצרפים למשוואה את הפער בין מצבה הקשה של חברה זו לאחר שואת יהודי אירופה ונוכח הקמת מדינת ישראל לבין מצבה המבוסס בימינו, הרי שתחושת הנוכחות והביטחון העצמי הנלווה לה רק מתעצמים. התהליך שהחברה החרדית עברה ומקומה בחברה בישראל מלווים גם בלבטים ובמתחים פנים-חרדיים. הדיון בפורום החוקרים הניח את ההיבטים והממדים השונים של המעבר מהישרדות להתבססות על "שולחן הניתוחים" ובחן את היטליו והשלכותיו על המחקר ועל השיקולים הכרוכים בקביעת מדיניות בתחומים שונים.

 

5.    תפיסת עולם העבודה של נשים חרדיות – ד"ר רבקה נריה בן-שחר וגב' נעמי פרל

הדיון בסוגיה זו עסק בתפיסת ערך העבודה של נשים החרדיות לאור חוסר ההלימה בין המסרים האידיאולוגיים והדתיים שעליהן חונכו, המבוססים על האתוס בדבר "כל כבודה בת מלך פנימה", לבין הדרישות והציפיות הגשמיות הנובעות מהמציאות החברתית-כלכלית של החברה חרדית במדינת ישראל של היום. בפועל, מרבית הנשים החרדיות עובדות ויש להן תפקיד משמעותי בפרנסת המשפחה. העיתונות החרדית, כמנגנון סוציאליזציה מרכזי בקהילות חרדיות רבות, מתייחסת לפרדוקס זה באופן דואלי: מצד אחד היא מעודדת את הנשים לעבוד לצורך פרנסת הבית ותמיכה בבעל הלומד. מצד שני היא מבהירה שהעבודה אינה מטרה לכשעצמה (קריירה), אלא אמצעי לצורך פרנסת המשפחה. בדיון הוצגו קולותיהן השונים של נשים חרדיות שרואיינו במסגרת מחקר איכותני, ביחס לטקסטים וציפיות חברתיות מנוגדות. נשים אלו מתארות את אחת ההתפתחויות המרתקות בחברה החרדית הישראלית של שנות ה-2000.

 

6.    החרדים וצה"ל : הילכו יחדיו ? – ד"ר גלעד מלאך והרב בצלאל כהן

סוגיית גיוסם של בני ישיבות ואברכים חרדים לשירות צבאי בצה"ל מלווה את החברה הישראלית מראשית ימי הקמתה. זוהי סוגיה חברתית-אזרחית ופוליטית ראשונה במעלה הנוגעת ליחסים שבין הרוב החילוני למיעוט החרדי, המייחס חשיבות וערך עליון ללימוד תורה. זה למעלה מחצי שנה שממשלת ישראל וגופים אזרחיים מבקשים לגבש חלופה מוסכמת לגיוסם של בני הישיבות החרדים לצה"ל כחלק מהמאמץ להגדלת נטל השוויון של האוכלוסיה החרדית במערך הגיוס הצבאי. הצעות וחלופות רבות הוצעו ונדונו בשנה האחרונה ולכל חלופה יתרונות וחסרונות מערכתיים וחברתיים שונים אשר לרוב אינם חשופים לציבור הרחב. בדיון הוצגו חלופות שונות לגיוסם של בני ישיבות חרדים לצה"ל במטרה לבחון את ההשלכות האפשרויות של כל חלופה ובחינתה של חלופת גיוס אופטימלית אשר תיטב עם כלל החברה בישראל ועם המגזר החרדי.

 

7.    השינויים הסמויים במערכת החינוך החרדית – ד"ר נרי הורוביץ וגב' פייגי כהן

השילוב בין שינוי טכנולוגי, גלובליזציה, גידול דמוגראפי, לחץ כלכלי בסביבה כלל ישראלית העוברת תהליכי גלובליזציה מקבילים, מייצג תקופה בה השינוים בחברה החרדית הנם אינטנסיביים ביותר. שינוי זה מציב את מערכת החינוך במקום מורכב בין המגמות המשתנות לבין האתוס השואף לקיים את הערכים המסורתיים ולהגן מפני רוחות השינוי. בתוך מערכת החינוך החרדית יש בעלי עניין שונים וגיוון אינטרסים. משק הבית, החוגים השמרנים, המנהיגות הדתית, המאכערים, ציבור המורים, יזמים חברתיים ולבסוף התלמידים השואפים לדברים שונים. מבחוץ מנסה המדינה למשוך את המערכת מתוך עבודה אקלקטית ורוויה המשמשים בה בערבוביה משפט מנהלי, כלכלה ותקציב ולבסוף גם יעדים חינוכיים וערכיים אשר חלקם סותרים אחד את השני. בתוך הקקופוניה הזו, אשר היא גם מנת חלקה של מערכת החינוך הכללית, צומחות מלמטה יזומות פרטיות-קהילתיות לתכניות בגיל הרך, לבעלי צרכים מיוחדים ולנוער בסיכון במגזר החרדי. עוד ניתן לזהות את השפעתם של הורים על החינוך ביזמות מקומית, בבחירה של בתי הספר ובדרישות מן המנהלים בכיוונים שונים. המגמה הכללית  של התיקונים והשיפורים נוגעת ברגישות לרווחת הילד ובפרופסיונליזציה של מקצוע ההוראה אצל הבנים. לפיכך, ניתן לשער כי קיים פוטנציאל גדול מאוד לשינויים איטיים ועמוקים במערכת החינוך החרדית כיוון שאלו רק ניצנים של שינוי אשר יכול להוות תשתית לאזרחות חרדית חזקה אשר תסייע לא רק להתמודדות עם משברים פנים חרדיים אלא תעשיר את החברה הישראלית כולה.

 

8.    חזרה בתשובה וחזרה בשאלה בחברה החרדית – ד"ר שלומי דורון וד"ר שרית ברזילאי 

ההתעניינות הציבורית והממשלתית בציבור החרדי ובתמורות שחלות בו לא פסחו על העולם האקדמי והמחקרי וכיום נערכים עשרות מחקרים ברמות ובתחומים שונים העוקבים אחר תמורותיו ומקורותיו העשירים של הציבור החרדי על פלגיו השונים. הדיון הנוכחי מפנה זרקור  לתופעה של שינויי זהות דתית המכונים "חזרה בתשובה" ו"חזרה בשאלה".  מדוע עוברים שינוי זה? מה היקפו? מה היקף תופעת תנועת התשובה והשאלה בישראל? מה עובר בתהליכי שינוי הזהות? מדוע תהליכים אלו מחוברים יחדיו? האם יחידים/קבוצות אלו מאתגרות את החברה החרדית? מפגש זה עסק בשאלות אלו ואחרות. מנעד השינוי אומנם רחב אולם נמצא שתהליך הפירוק והרכבה של הזהויות משפיע על מעגלי זהות אישיים, משפחתיים וקהילתיים רחבים. במובן זה נוצר חיבור בין אלו היוצאים ואלו המבקשים להיכנס בכך שהם מאתגרים את החברה החרדית: ביחסה אל "החוזרים", ביחסה אל רכיבי דת חדשים, ביחסה לחילוניות הנכנסת והיוצאת וביחסה למשפחות רבות שבהן חיים "חוזרים בתשובה". 

 

9.    גירושים בחברה החרדית – ד"ר ענת בארט ומר אהרון מלאך

בשנים האחרונות עולה למודעות החברתית התוך מגזרית בעיית הגירושים בחברה החרדית. למרות שנושא הגירושים ופרוק המשפחה מהווה עניין שאינו במרכז הדיון החברתי והמחקרי בחברה החרדית; העיסוק הפרקטי, בסיוע ושיפור מערך התמיכה, בולט מאוד בשטח. בשנים האחרונות אנו עדים להקמת ארגוני עזרה לנשים חד הוריות חרדיות בריכוזים חרדיים מובהקים, וכן לפתיחת תוכניות אקדמיות להכשרת מטפלים זוגיים בקרב המגזר החרדי. למשפחה משמעות ערכית רבה בתרבות החרדית וכתוצאה מכך לגירושים ישנה השפעה מכרעת על עתידם של בני הזוג המתגרשים, ילדיהם ובני משפחתם. הדיון הצביע על ביטוייה של תופעת הגירושים כפי שהיא נצרבת במישור האישי, המשפחתי והחברתי; על השינויים שנצפים בתופעת הגירושים בעידן של שינויים כלליים בחברה החרדית; ועל המישורים הפרקטיים והמחקריים שצוהר זה פותח עבור חוקרים ואנשי טיפול.  

 

10.    שינויים דמוגרפיים בחברה הישראלית והחרדית – ד"ר אליהו בן-משה וגב' ניצה קסיר

תהליכים דמוגרפיים בכוחם לשנות את מבנה והרכב האוכלוסייה ללא היכר תוך פרק זמן קצר. תהליכים אלו נכונים במיוחד באוכלוסייה הישראלית המורכבת ממגזרים בעלי משטרים דמוגרפיים הנבדלים ביניהם בצורה קיצונית. מגזרים אלה נבדלים גם במאפיינים לא דמוגרפיים, כגון דפוסי התעסוקה, המשפיעים על ההפרשות לביטוח הלאומי (הכנסות), או במידת הזכאות/נזקקות לתמיכה מהמוסד לביטוח לאומי (הוצאות): קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה, נכות, ועוד. מתברר כי בעשורים הקרובים האוכלוסייה הישראלית צפויה לעבור שינויים מבניים והרכביים מרחיקי לכת. מטרתה של ההרצאה הנוכחית היא לזהות ולכמת שינויים צפויים במבנה ובהרכב האוכלוסייה הישראלית לפי מגזר לאומי-תרבותי-דתי (לאום/דת, דתיות) ולפי גיל בודד (עד גיל 95 ומעלה) לכל שנה בודדת 2009-2109 בטווח של 50 השנים הקרובות. התחזיות הדמוגרפיות שהוצגו בדיון מלמדות על מספר תמורות חשובות בחברה הישראלית  א. גידול אוכלוסייה מהיר יימשך גם במקרה של ירידה בפריון ב. צפויה עלייה חדה בחלקם של החרדים בכלל ובקרב בגילאי העבודה בפרט (בקרב גילאי עבודה צעירים) ג. מגמת ההזדקנות חדה כוללת הזדקנות הזקנים והזדקנות חדה בקרב יהודים לא-חרדים וערבים ד. צפויה ירידה באחוז גילאי עבודה ועלייה בנטל על העובדים.

 

11.    הפסיפס החרדי והחברה הישראלית – הטרוגניות חרדית לצד שינוים חברתיים (פאנל מרצים) 

בשונה ממפגשים קודמים, התנהל דיון זה במסגרת סיעור מוחות שכלל שמונה הרצאות של חוקרים שונים בהתאם לחלוקה הפנימית של המגזר החרדי לפלגים המרכזיים : ליטאים, חסידים, ספרדים, בעלי תשובה 'וחרדים מודרנים'. דיון זה נועד לבחון את השונות החברתית בתוך החברה החרדית ואת מידת הפתיחות וההתבדלות של כל אחת מקבוצות המשנה בציבור זה כלפי שינוים חברתיים וכלכליים. הדיון כלל הרצאה קצרה של פרופ' מנחם פרידמן אשר הדגיש את החשיבות של הבסיס הכלכלי בפיצול החברתי הפרטיקולרי בתוך המגזר החרדי. כלומר, לפיצול בחברה החרדית יש ככל הנראה מניע כלכלי אשר מסייע לשרידות החומרית של בני הקהילות השונות. שמירת הגבולות בין הקבוצות הרבות המרכיבות את הפסיפס החרדי מתרחשת הודות לנישואין אנדוגניים בתוך הקבוצות עצמן. אחת השאלות המרכזיות שפורום החוקרים ביקש לברר היא האם מדובר על השתלבות כלכלית של יחידים ממגוון גדול מאוד של קבוצות וקהילות, או על מאפיינים קבוצתיים המסייעים להשתלבות של יחידים חרדים במסגרות תעסוקה, צבא, לימודים ועוד. 

 

12.    חקר החברה החרדית בארה"ב בהשוואה לחרדים בישראל – פרופ' סמואל היילמן ופרופ' מנחם פרידמן 

הסוציולוג סמואל היילמן מקווינס קולג' בניו-יורק עם עמיתו הסוציולוג מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר-אילן, לאפיין את חברה החרדית בארה"ב וקנדה תוך שימת דגש על נקודות הדמיון והשוני בין אוכלוסיה זו לחברה החרדית בישראל. כמו כן הושם דגש על  הבדלים במחקר על החברה החרדית בישראל לעומת חקר החברה החרדית בארה"ב. אחד ההבדלים המרכזיים של הציבור החרדי בארה"ב לעומת המגזר החרדי בישראל קשור בראש ובראשונה למערכת היחסים של אוכלוסיה זו עם המדינה ויחסם של החרדים לממסד האמריקאי, בשונה מהיחס האמביוולנטי של חלקים בציבור החרדי-ישראלי כלפי 'המדינה היהודית' בישראל, לחרדים בארה"ב אין עימות עם המדינה. זהו הבדל מהותי אשר משפיע על היבטים נוספים באורח-החיים של החרדים בארה"ב. בדומה לישראל, גם בארה"ב ישנם הבדלים משמעותיים בין החוגים הליטאיים לחוגים החסידיים אשר קשורים לעובדה שהציבור הליטאי בארה"ב, לרוב, יותר משכיל ממרבית החסידים ומנהיג בחלק גדול מהישיבות הליטאיות לימודי חול לצד לימודי קודש. בשל המבנה והמדיניות הרב-תרבותית הנהוגה בארה"ב, ציין פרופ' הלמן את היתרונות של השונות אותם מייצגים החרדים, אשר במובנים רבים נתפסים בדימוי הקולקטיבי כיהודים אותנטיים לעומת קבוצות יהודיות אחרות בארה"ב. לשונות זו יש יתרונות ביכולת של חברי הקהילה החרדית בארה"ב לנצל היטב זכויות סוציאליות שונות (דיור, שירותי בריאות ועוד) אשר קבוצות מיעוט אחרות אינן ממצות. 

 

13.    חרדולוגיה - מאפיינים, מגמות, זהוּת ויחסי-כוח בחקר החרדים

מפגש שהתקיים בכ"ד בניסן תשע"ד, 24.4.14
המרצה: מלאכי קרנצלר

מר קנצלר הרצה על התפתחותו של השיח המחקרי על החרדים בישראל, על מאפייניו של שיח זה, על סוגיות של זהות העולות ממנו ועל יחסי הכוח שהוא משקף ואף יוצר. המרצה טען כי חקר החרדים התפתח בזיקה ישירה למציאות ההיסטורית-חברתית שהמחקר עצמו הוא חלק ממנה. לדבריו, חקר החרדים הוא תוצר של המציאות ובה בעת הוא גם חלק מעיצובה של מציאות זו. לטענתו התפתח במשך השנים ענף-מחקר שניתן לכנותו 'חרדולוגיה', שיצר דרכי-התבוננות על החרדים, בדומה ל'אוריינטליזם' שפיתח החוקר אדוארד סעיד לגבי המזרח הערבי. ה'חרדולוגיה' היא גישה מחקרית שנובעת מן הרצון להבין את החברה החרדית, אך תוך כדי כך גם יוצרת מרחק ממנה. חקר החרדים יצר אמנם הבנות חדשות וחשובות על החברה החרדית, אך בתוך כך גם מִסגר את תפיסת החרדים בתבניות-חשיבה המבקשות להשיג שליטה על חברה זו. גישה מחקרית זו טומנת בחובה, לדעת המרצה, את זהותם החברתית של חוקרי החרדים. 

הגיב להרצאה פרופ' קימי קפלן, שאמר כי טענתו של מר קנצלר מבוססת בחלקה על השערות שטרם אוששו. הוא העיר כי במרבית השנים בהן נחקרה החברה החרדית בישראל, לא התקיים כמעט שיח בין החוקרים השונים שעסקו בנושא, ומכאן שטענתו של קרנצלר נגד מִשטור, שליטה ויחסי-כוח של החוקרים כלפי מושאי מחקרם, אינה מבוססת דיה. פרופ' קפלן העיר עוד כי כשהוטבעו מושגי היסוד בחקר החברה החרדית על-ידי פרופ' מנחם פרידמן ואחרים, לא היתה עדיין אג'נדה ברורה בקרב החוקרים, וזאת בניגוד לטענה שהעלה מר קרנצלר בהרצאתו. 

14. הסדריות החדשה של מדיניות ממשלתית לחברה החרדית

מפגש שהתקיים ב 26.10.14, ב' ניסן תשע"ד

המרצה: ד"ר גלעד מלאך

המחקר שהוצג בהרצאה עוסק בהתמודדותם של מעצבי מדיניות עם שסעים עמוקים בין קבוצות אוכלוסייה המתקיימות זו לצד זו במדינות שונות. בד בבד, מנתח המחקר את האופן בו עוצבה מדיניות ציבורית חדשה ביחס לחרדים בישראל החל משלהי שנות התשעים של המאה העשרים.
ברמה התיאורטית הוצג בהרצאה מודל תיאורטי של "הסדריות חדשה" המסביר את אופן ההתמודדות המדינתית עם משבר במערכת היחסים בין הקבוצות השסועות בתוכה. המודל כולל: (א) תנאים משבריים המחייבים יצירת הסדרה חדשה (ב) שחקנים ביורוקרטים, ארגוני מגזר שלישי ויוזמות "buttom-up" ליצירת שינוי ו-(ג) כלי מדיניות תהליכיים ורגישים לקידום הסדרה חדשה. חלקה השני של ההרצאה עסק בניתוח מקרי מבחן הנוגעים לעיצוב המדיניות כלפי החרדים בישראל בהתאם למודל התיאורטי האמור, והצגת תמונה מקיפה ביחס למכלול המאמץ הממשלתי לשילוב חרדים ב"משולש" הכרוך בשירות צבאי, השכלה גבוהה ותעסוקה. עם זאת, ניתוח זה חסר התייחסות באשר לתפקידה של האליטה המשפטית ובעיקר תפקידו של בג"ץ בקביעת מדיניות הסדרה ביחס לסוגיות אשר נכללו בהרצאה 
בהרצאה הובהרו הבדלי הגישות ביחס להסדריות בין הדרג הפקידותי לדרג הפוליטי והצלחת הדרג הפקידותי לקדם הסדריות חדשה גם בעידן של מערכת פוליטית קונפיקטואלית בין חרדים, דתיים וחילוניים. 
להרצאה הגיבה  גב' שירה ברלינר, האחראית על תעסוקת חרדים במשרד הכלכלה. גב' ברלינר הציגה את נקודת המבט של המשרד כמו גם דגשים עכשוויים ודילמות במדיניות התעסוקה ביחס לחרדים.

 

 

כללי

כותרת

עוד מידע